בעוד שארה"ב ומספר מדינות במפרץ הערבי שומרות רשמית על קו נוקשה, בטענה כי החוק הימי הבינלאומי אוסר על גביית תשלומים אלו ומזהירות מתקדים עולמי מסוכן, המציאות מאחורי הקלעים נראית מעט אחרת. גורמים המעורים בפרטים חשפו בפני "בלומברג" כי בחדרים סגורים, חלק ממדינות המפרץ מוכנות להשלים עם גזירת התשלום למען הרגעת הרוחות ומניעת הסלמה נוספת באזור. בחריין, עם זאת, נותרה מבין הקולות הבודדים שדוחים באופן פומבי ומוחלט כל דרישה לתשלום אגרות.
האירופים, שכבר מבינים כי העלויות הנוספות הן ככל הנראה בלתי נמנעות, ממקדים כעת את מאמציהם הדיפלומטיים בדרישה שאיראן ועומאן לא יפלו ספינות על בסיס לאום. במקביל, בריטניה, צרפת ומדינות נוספות דוחפות להקמת קואליציה ימית בינלאומית לפינוי המוקשים הימיים שנותרו במצר. פריסת כוח שכזה תלויה רבות בהתקדמות המגעים להסכם שלום קבוע בין וושינגטון לטהרן.
עומאן, שמנווטת בזהירות בין בריתותיה עם המערב לקשריה עם איראן, הבהירה לגורמים באירופה כי אין דרך חזרה לסטטוס-קוו שלפני המלחמה. הסולטנות בוחנת את מודל הניהול של מצר מלאקה שבאסיה כפשרה אפשרית, שעשויה לפייס את דעתם של כלל הצדדים המעורבים ולהסדיר את גביית הכספים עבור שירותי ניווט וטיפול בזיהומים.
התמורות הגיאו-פוליטיות הללו מתרחשות על רקע שיחות עקיפות בקטאר, המנוהלות על ידי השליחים האמריקנים סטיב ויטקוף וג'ארד קושנר. בעקבות הסכם הביניים שנחתם לאחרונה, אשר אפשר את התאוששות הזרמת הנפט מכיוון סעודיה לכ-10 מיליון חביות ביום, הביע השבוע נשיא ארה"ב דונלד טראמפ אופטימיות וציין כי "ישנה התקדמות" במגעים. למרות זאת, צל המלחמה, שהחלה עם סגירת המצר בחודש פברואר וגרמה לזינוק דרמטי במחירי האנרגיה, עדיין מעיב בכבדות על עתידו של נתיב השיט הקריטי ביותר בעולם.
התרעות פיקוד העורף