כלי התקשורת של הרפובליקה האסלאמית שידרו תמונות של ים אנושי בלתי נגמר, כאשר אזרחים עיראקים ואיראנים הגיעו לאזור כבר משעות הלילה. הקהל העצום, משתק לחלוטין את התנועה בעיר, החל את צעדתו מאזור גשר כופה לכיוון צומת "מהפכת ה-20" ומשם לעבר כיכר א-סדריין.
לצד קריאות האבל ושירי ההלל, ההמון המשולהב הניף שורה של סמלים המעבירים מסר ברור: תיעודים מהשטח הראו דגלי עיראק, איראן וארגון הטרור חיזבאללה, כשלצידם בלטו "דגל הנקמה האדום" ושלטים עם הכיתוב "קומו למען אללה" (קומוא ללה) המעוטרים בתמונתו של המנהיג שחוסל.
כוחות הביטחון העיראקיים וועדות המארגנים התקשו להתמודד עם העומס הקיצוני. רכב השרד שנשא את הארונות התקדם באיטיות רבה, וגם שעתיים לאחר תחילת הטקס הצליחה השיירה לעבור רק מחצית מהמסלול המתוכנן ברחוב כופה. ארגון הגג של המיליציות, "אל-חשד א-שעבי", מיהר לפרסם הודעה לפיה למעלה מ-2.3 מיליון בני אדם השתתפו במסע בנג'ף, מספר שצפוי עוד לטפס. בטקס עצמו תועדה נוכחות של בכירים בפוליטיקה העיראקית, בהם עמאר אל-חכים.
במקביל, מוקד אבל עצום נוסף נרשם בעיר כרבלא הסמוכה. רשת "אל-מיאדין" הלבנונית דיווחה מפי רשויות המחוז כי לא פחות מ-7 מיליון אבלים התאספו ברחבי העיר. שם, בסמוך למתחם קבר האימאם חוסיין, נערכו טקסי הפרידה מבני משפחתו של חמינאי שנהרגו עמו בתקיפה הדרמטית. מופע האבל ההמוני מסתמן לא רק כאירוע דתי, אלא כמפגן כוח של ציר ההתנגדות לקראת ההסלמה שעשויה להגיע.