לפי הודעת משרד הפנים הסורי, כוחות המשמר הלאומי פתחו באש לעבר עמדות כוחות ביטחון הפנים במוצב וניסו להתקדם קרקעית, אולם נהדפו. מנגד, מקורות מקומיים בסווידא נמנעו מלקבוע מי פתח באש ותיארו את האירוע כחלק מהמשך סבב העימותים בין הצדדים. בשלב זה לא ניתן לקבוע באופן חד-משמעי מי יזם את הקרבות.
העימותים לא הסתיימו לאחר הקרבות בתל חדיד. ב-6 ביולי כונס הפרלמנט הסורי לישיבתו הראשונה לאחר השבעת חבריו, ובהם שני נציגי סווידא שמונו על ידי א-שרע. כבר למחרת, ב-7 ביולי, דווח על המשך תגבור כוחות המשטר באזור תל חדיד ועל חילופי ירי נקודתיים.
סמיכות הזמנים בין ההתפתחויות הפוליטיות לבין המשך החיכוך בשטח ממחישה כי המאבק על סווידא אינו מתנהל רק בזירה הצבאית, אלא גם סביב שאלת הלגיטימציה והייצוג של המחוז.
בין המהלך הפוליטי לעימות הצבאי
על פניו, מדובר בשני אירועים נפרדים: מינוי נציגי סווידא לפרלמנט מחד, ועימותים צבאיים מאידך. אולם סמיכות הזמנים בין האירועים, לצד הרקע הפוליטי והביטחוני במחוז, עשויה להעיד כי הם משתלבים במסגרת מאבק רחב יותר על השליטה בסווידא.
המשמר הלאומי הוקם במטרה לרכז תחתיו את עיקר הכוח הצבאי הדרוזי במחוז ולבסס מסגרת ביטחונית עצמאית הפועלת תחת הנהגתו הרוחנית של שיח' חכמת אל-הג'רי (להרחבה ראו מאמר הדרוזים בסווידא והכוח הלוחם). תפיסה זו עומדת בניגוד למדיניותו של המשטר, המבקש להשיב את המחוז לשליטתה המלאה של המדינה הסורית.
במקביל, מוצב תל חדיד מייצג את הנוכחות הביטחונית של המשטר באחד ממוקדי השליטה החשובים ביותר במערב המחוז. אם אכן כוחות המשמר הלאומי הם שיזמו את ההתקפה, כפי שטוען משרד הפנים הסורי, ייתכן שלא מדובר רק בניסיון לפגוע במוצב צבאי, אלא גם במסר כלפי דמשק כי חרף מאמציה לבסס את שליטתה באמצעות מוסדות המדינה, מוקד הכוח בפועל עדיין מצוי בידי הכוחות החמושים המקומיים.
גם אם לא ניתן לקבוע בשלב זה קשר סיבתי ישיר בין מינוי נציגי סווידא לבין פרוץ הקרבות, סמיכות הזמנים והיעדים שנבחרו מעידים כי שני האירועים משתלבים באותו מאבק מתמשך בין המשטר לבין מוקדי הכוח הדרוזיים סביב אותה שאלה מרכזית: מי יהיה בעל הסמכות והלגיטימציה לשלוט בסווידא - המדינה הסורית או מוקדי הכוח הדרוזיים המקומיים.
התרעות פיקוד העורף