בית הדין חוקר את המתקפות על הערים אל-ג'ניינה בשנת 2023 ואל-פאשר בשנה שעברה. מומחים מטעם האו"ם ציינו כי כוחות "התמיכה המהירה", מיליציה צבאית למחצה השולטת כיום בשתי הערים, ביצעו פשעים הנושאים "סממנים של רצח עם" נגד קבוצות שאינן ערביות. חאן מסרה את הדברים לרויטרס לאחר שביקרה במזרח צ'אד ונפגשה עם קורבנות של המתקפות, אשר העידו על הוצאות להורג ואלימות מינית.
חאן סירבה לפרט לאילו כוחות משתייכת ההנהגה המדוברת או האם הוגשו בקשות לצווי מעצר, בהתאם לכללי בית הדין, אך הביעה ביטחון כי יושגו תוצאות בזמן סביר. עד כה לא פורסמו צווי מעצר פומביים במסגרת המלחמה הנוכחית, שהחלה באפריל 2023.
הוכחת קשר בין מנהיגים פוליטיים לפשעים בשטח נחשבת לאתגר מורכב במשפטי פשעי מלחמה, הדורש ראיות מקשרות כגון עדויות של גורמים מתוך המערכת או תיעוד פיזי המעיד כי ההנהגה תודרכה על התוכניות והמבצעים.
סודאן אינה חברה באמנת רומא, אך מועצת הביטחון של האו"ם העניקה לבית הדין סמכות שיפוט על פשעים בדרפור מאז 2005. הממשלה הנוכחית בסודאן, המובלת על ידי הצבא, שיתפה פעולה עם החקירות האחרונות, אך נמנעה מהסגרת מנהיגים מהסבב הקודם של הלחימה.
מנגד, כוחות "התמיכה המהירה", שהכחישו פגיעה מכוונת באזרחים, לא שיתפו פעולה עם החקירה. חאן התייחסה גם למדינות התומכות בלחימה, כמו איחוד האמירויות (שהכחישה קשר ללחימה), והבהירה כי סמכות בית הדין חלה על יחידים ולא על מדינות.
בתוך כך, חאן וצוות בית הדין מתמודדים כיום עם סנקציות מצד ארצות הברית, שהוטלו בעקבות הוצאת צווי מעצר נגד מנהיגים ישראלים בגין חשד לפשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות בעזה. בנוסף, שלוש מדינות באזור הסאהל - ניז'ר, מאלי ובורקינה פאסו - החלו בתהליך פרישה מאמנת רומא, צעד שחאן הביעה תקווה כי יחזרו בהם ממנו.
התרעות פיקוד העורף