בינתיים, הלחימה האזורית הרחבה יותר, ובמיוחד המלחמות באיראן ובלבנון, ציננו לחלוטין את המוטיבציה של מדינות העולם לשלוח את כוחותיהן אל קו האש. אינדונזיה, למשל, שהביעה נכונות עקרונית לתרום אלפי לוחמים, הקפיאה רשמית את השתתפותה לאחר שארבעה משקיפי או"ם מטעמה נהרגו בדרום לבנון בחילופי אש בין צה"ל לחיזבאללה.
כעת, הכוח הזעיר היחיד שצפוי להגיע בחודשים הקרובים מורכב מחיילים ממרוקו. לפי גורמים צבאיים אמריקאים ששוחחו עם ה"וול סטריט ג'ורנל", אותם לוחמים מרוקאים כלל לא ייכנסו בשלב הראשון לתוך עזה. במקום זאת, הם יתאמנו בבסיס לוגיסטי חדש שהוקם בישראל בסמוך למעבר כרם שלום, ורק בהמשך יבצעו משימות סיור ואיתור נתיבים מוגבלות ברצועה.
שלוש מדינות נוספות, אלבניה, קזחסטן וקוסובו, נמצאות בשלבים שונים לקראת חתימה על מחויבות רשמית לכוח, שאמור להשתקע בהמשך בשני בסיסים מרכזיים שיוכלו להכיל כ-5,500 אנשי צוות.
בשטח עצמו, המצב ההומניטרי ממשיך להידרדר וכ-2.1 מיליון תושבים חיים בין ההריסות. מאז הפסקת האש באוקטובר נהרגו למעלה מ-1,000 בני אדם בתקיפות ישראליות ברצועה, בעקבות המשך העימותים. מיליארדי הדולרים שהובטחו על ידי מדינות המפרץ לשיקום טרם התממשו, למעט איחוד האמירויות, שהעבירה כבר כ-100 מיליון דולרים ל"מועצת השלום" ומקדמת פרויקט מגורים זמני ל-25 אלף עקורים ברפיח. אולם כל עוד חמאס מסרב להתפרק מנשקו וממשיך לחסום באופן פעיל את פקחי השטח, תוכנית השלום השאפתנית של הבית הלבן נותרת בעיקר על הנייר.
התרעות פיקוד העורף