על פי נוסח ההצעה, העבירה תחול על מי שישלול בפומבי או במהלך אסיפה את זכות קיומה של ישראל, או יקרא לחיסולה. עם זאת, עצם הבעת העמדה לא תספיק להרשעה: התביעה תידרש להראות כי הדברים נאמרו באופן העלול לעודד נכונות לבצע אלימות אנטישמית או פעולות שרירותיות נגד יהודים. התיקון המוצע יתווסף לסעיף 130 בחוק העונשין הגרמני, העוסק בהסתה לשנאה.
שר המשפטים של הסן, כריסטיאן היינץ מהמפלגה הנוצרית-דמוקרטית, אמר כי מדובר ב"אות חשוב לכל היהודיות והיהודים במדינה", והדגיש כי היוזמה אינה מכוונת למנוע ביקורת על ממשלת ישראל. לדבריו, החקיקה הקיימת נגד הסתה, תמיכה בעבירות ושימוש בסמלי ארגוני טרור אינה מספקת בכל המקרים.
עם זאת, ההצעה צפויה לעמוד בפני מכשול חוקתי משמעותי. חוות דעת של השירות המדעי של הבונדסטאג קבעה כי האיסור המוצע עלול להיחשב "דין מיוחד נגד דעה מסוימת", ולכן אינו מתיישב לכאורה עם ההגנה על חופש הביטוי בחוקה הגרמנית. מחברי חוות הדעת ציינו כי יהיה קשה להצדיק את החריג באמצעות הפסיקה המאפשרת איסורים מיוחדים על האדרת המשטר הנאצי.
ניסיון דומה של מפלגות האיחוד הנוצרי להרחיב את החוק נגד הסתה נדחה בבונדסטאג בשנת 2024. לפיכך, למרות אישור הבונדסראט, בשלב זה אין עדיין עבירה חדשה ואין שינוי מחייב בחוק הגרמני.
התרעות פיקוד העורף