המשמעות של מהלך כזה עלולה להיות הרסנית עבור הכלכלה העולמית. מאז פרוץ המערכה הצבאית ב-28 בפברואר, סגרה טהראן את מצר הורמוז, נתיב שהעביר בעבר כחמישית מאספקת האנרגיה העולמית. מאז קריסת הפסקת האש השברירית בחודש יוני, הפך ים סוף לחלופה הקריטית היחידה, והוא מרכז כיום כ-7% מאספקת האנרגיה העולמית. ערב הסעודית העבירה כ-70% מיצוא הנפט שלה לצינור המגיע לנמל ינבו בים סוף, כך שכל מתקפה ישירה בזירה זו תשתק את שני עורקי היצוא המרכזיים של המזרח התיכון בו-זמנית.
תורביירן סולבט, אנליסט בכיר לחקר המזרח התיכון בחברת המודיעין העסקי Verisk Maplecroft, התריע כי זליגת הלחימה לתשתיות היצוא בים סוף תהווה מכה אנושה לשוקי האנרגיה. גורם אזורי סיכם את המצב וציין כי חסימת נתיב השיט אינה משימה מורכבת: "כל אחד המחזיק ברובה יכול לשבש את תנועת האוניות, ואפילו אין צורך בטילים משוכללים כדי לעשות זאת".