בהצהרתו הראשונה לציבור, ברנהם, שנחשב לאחת הדמויות האהודות והצבעוניות בפוליטיקה הבריטית, לא חסך ביקורת על תרבות "התדרוכים" והסכסוכים הפנימיים שאפיינה את הלייבור בעבר. "המפלגה הזו לא יכולה להרשות לעצמה להיות צרכנית של מלחמות פנימיות", הצהיר. "הבוחרים מחפשים פתרונות, לא נקמנות פוליטית".
בצעד מפתיע, הודיע ברנהם כי צוות ההנהגה שיבנה יכלול נציגים מכל קצוות המפלגה, תוך שהוא מדגיש שלא יפעל להדחת חברים על רקע אידיאולוגי. "אנחנו בונים אוהל גדול. המפלגה הזו חזקה יותר כשהיא מאוחדת", אמר לקול תשואות הקהל. הבשורה המרכזית בנאומו של ברנהם היא "הלוקאליזם הרדיקלי". הוא מתכוון ליישם ברמה הלאומית את הגישה שנקט בכהונתו כראש עיריית מנצ'סטר – העברת תקציבים וסמכויות ישירות לידי הרשויות המקומיות.
"הממשלה שאוביל תחזיר את השליטה לתושבים", הבטיח ברנהם. כדוגמה, ציין את המהלך להחזרת רשת הרכבות במרזיסייד לבעלות ציבורית, תוכנית שנועדה להוריד מחירים ולייעל את השירות. "אם לאזרח אין השפעה על קו האוטובוס שלו או על החינוך בקהילה שלו, שום צמיחה כלכלית לא תורגש אצלו בכיס", הסביר.
ברנהם הקפיד לתת כבוד לקודמו, קיר סטארמר, עליו אמר כי "הוביל את המפלגה מהתבוסה הגרועה ביותר לאחד הניצחונות המפוארים בהיסטוריה". עם זאת, הוא הבהיר שמכאן ואילך הלייבור תלך בנתיב עצמאי: "אנחנו לא ננסה להיות חיקוי של השמרנים או של אף מפלגה אחרת. אנחנו ננצח על ידי זה שנהיה אנחנו – לייבור האותנטית, האמיצה והמחויבת לכולם".
בסיום נאומו, פנה ברנהם לציבור הבריטי במסר אישי שהפך למזוהה עם הקמפיין שלו: "I am for us" (אני כאן בשבילנו) . הוא הבטיח לצאת למסע בכל רחבי הממלכה, מצפון ועד דרום, כדי להקשיב לטענות הציבור ולהחזיר את התקווה למקומות שנשכחו.
הזווית הישראלית
ברנהם נחשב לידיד המפלגה, אך מנהיגותו צפויה להציב אתגר חדש למדיניות החוץ הבריטית, כשהוא שם דגש חזק על סדרי עדיפויות פנים-מדינתיים. שאלת המפתח שנותרה פתוחה היא האם הגישה הפופוליסטית-חיובית שלו תצליח לשמר את הבוחרים במרכז הפוליטי, או שמא המפלגה תנוע לכיוון סוציאליסטי מובהק יותר.
בית הנבחרים הבריטי יצא לפגרת הקיץ וישוב לפעילות ב-1 בספטמבר, ולכן עיקר עבודתה הפרלמנטרית של הממשלה החדשה יחל לאחר החזרה מהפגרה. ברנהאם, שכיהן עד לאחרונה כראש עיריית מנצ'סטר רבתי, צפוי גם להקים שלוחה נוספת של משרד ראש הממשלה במנצ'סטר, כחלק מתוכניתו להעביר סמכויות ומשאבים מלונדון לאזורים נוספים בבריטניה
מאוחר יותר, בשעה 16:30 שעון ישראל, צפוי ברנהאם לשאת נאום נוסף ומשמעותי בדרום-מזרח אנגליה, שם יפרוש את תוכניותיו הכלכליות והחברתיות, בדגש על רפורמה במערכת הסיעוד והרווחה - נושא שקרוב ללבו בשל התמודדות אביו עם מחלת האלצהיימר.
הפנטזיה המזרח-תיכונית של דאונינג 10
הלגלוג הזה מגיע בעקבות הצהרותיו האחרונות של ברנהאם, שבהן התגאה כי קרא להפסקת אש בשלב מוקדם מאוד של המלחמה, ותקף את התנהלות הממשלה הקודמת של מפלגתו. "בואו נהיה כנים", אמר ברנהאם בשבוע שעבר, "בריטניה הייתה איטית מדי בקריאה להפסקת אש, ואנו חייבים לחזק את הגישה שלנו".
אלא שדיפלומטים זרים ופרשנים תמימי דעים: ההצהרות הללו נועדו אך ורק לאוזניהם של חברי הפרלמנט של הלייבור והבוחרים הפנימיים, ומעידות על חוסר הבנה מוחלט של מאזן הכוחות במזרח התיכון. איש בישראל או בחמאס לא באמת מושפע מהצבעות סיעתיות בווסטמינסטר.
בורות מביכה: מי תלוי במי בנשק?
הבורות של ברנהאם מגיעה לשיא מסוכן סביב סוגיית אמברגו הנשק. "אני תומך לחלוטין בהגבלות על רישיונות נשק כדי לוודא שאף פצצה או קליע בריטיים לא ישמשו את צה"ל בעזה", הכריז ברנהאם בביטחון עצמי.
אלא שהמציאות הביטחונית שונה בתכלית: בריטניה אינה מייצאת כלל "פצצות או קליעים" לישראל, אלא אך ורק רכיבים אלקטרוניים ותעופתיים. למעשה, אם ברנהאם ינסה לעצור את סחר התעשייה הביטחונית מול ישראל, הוא עלול לגלות במהרה שצבא בריטניה תלוי בטכנולוגיה הישראלית הרבה יותר מאשר להפך. מערכת ההגנה של טנק הקרב החדש של הצבא הבריטי, "צ'לנג'ר 3", פותחה בישראל; כך גם מודול הפיקוד של טיל "סקיי סייבר", מערכות רכישת המטרות של חיל התותחנים ומערכות הלוחמה האלקטרונית של ספינות הצי המלכותי.
גרוע מכך עבורו: מבנה הכנף החיצוני של מטוסי ה-F-35 - עמוד השדרה של חיל האוויר המלכותי - מיוצר בישראל. "האם ברנהאם יעדיף שמטוסי הקרב החדישים ביותר שלו יישארו ללא כנפיים?", תוהה בלייר במאמרו.
עבדות ללחצים פנימיים והצל של סוריה
דיפלומטים בלונדון מביעים חשש כבד שברנהאם ינהל את מדיניות החוץ של מעצמת G7 וחברה קבועה במועצת הביטחון ככלי לריצוי פלגים קיצוניים במפלגתו. אותם גורמים שהוא מנסה לרצות אינם עוסקים רק בעזה; הם עוינים את מדינות המפרץ בשל בריתן עם המערב ושנאתם להסכמי אברהם, ותוקפים תדיר את הודו בסוגיית קשמיר - זירה נוספת שלבריטניה אין בה כל יכולת השפעה אמיתית.
בנוסף, עולה השאלה האם לברנהאם יהיה בכלל זמן לנהל מדיניות חוץ. כמי שהצהיר שיוסיף להתגורר במנצ'סטר ולנסוע ברכבות ללונדון (שעתיים לכל כיוון, מספר פעמים בשבוע), מנהיגי העולם עלולים למצוא את עצמם מתקשים לתאם איתו פגישות עבודה או שיחות חרום ביטחוניות.
התרעות פיקוד העורף