בית הנבחרים הבריטי יצא לפגרת הקיץ וישוב לפעילות ב-1 בספטמבר, ולכן עיקר עבודתה הפרלמנטרית של הממשלה החדשה יחל לאחר החזרה מהפגרה.
ברנהאם, שכיהן עד לאחרונה כראש עיריית מנצ'סטר רבתי, צפוי גם להקים שלוחה נוספת של משרד ראש הממשלה במנצ'סטר, כחלק מתוכניתו להעביר סמכויות ומשאבים מלונדון לאזורים נוספים בבריטניה
מאוחר יותר, בשעה 16:30 שעון ישראל, צפוי ברנהאם לשאת נאום נוסף ומשמעותי בדרום-מזרח אנגליה, שם יפרוש את תוכניותיו הכלכליות והחברתיות, בדגש על רפורמה במערכת הסיעוד והרווחה - נושא שקרוב ללבו בשל התמודדות אביו עם מחלת האלצהיימר.
הפנטזיה המזרח-תיכונית של דאונינג 10
הלגלוג הזה מגיע בעקבות הצהרותיו האחרונות של ברנהאם, שבהן התגאה כי קרא להפסקת אש בשלב מוקדם מאוד של המלחמה, ותקף את התנהלות הממשלה הקודמת של מפלגתו. "בואו נהיה כנים", אמר ברנהאם בשבוע שעבר, "בריטניה הייתה איטית מדי בקריאה להפסקת אש, ואנו חייבים לחזק את הגישה שלנו".
אלא שדיפלומטים זרים ופרשנים תמימי דעים: ההצהרות הללו נועדו אך ורק לאוזניהם של חברי הפרלמנט של הלייבור והבוחרים הפנימיים, ומעידות על חוסר הבנה מוחלט של מאזן הכוחות במזרח התיכון. איש בישראל או בחמאס לא באמת מושפע מהצבעות סיעתיות בווסטמינסטר.
בורות מביכה: מי תלוי במי בנשק?
הבורות של ברנהאם מגיעה לשיא מסוכן סביב סוגיית אמברגו הנשק. "אני תומך לחלוטין בהגבלות על רישיונות נשק כדי לוודא שאף פצצה או קליע בריטיים לא ישמשו את צה"ל בעזה", הכריז ברנהאם בביטחון עצמי.
אלא שהמציאות הביטחונית שונה בתכלית: בריטניה אינה מייצאת כלל "פצצות או קליעים" לישראל, אלא אך ורק רכיבים אלקטרוניים ותעופתיים. למעשה, אם ברנהאם ינסה לעצור את סחר התעשייה הביטחונית מול ישראל, הוא עלול לגלות במהרה שצבא בריטניה תלוי בטכנולוגיה הישראלית הרבה יותר מאשר להפך. מערכת ההגנה של טנק הקרב החדש של הצבא הבריטי, "צ'לנג'ר 3", פותחה בישראל; כך גם מודול הפיקוד של טיל "סקיי סייבר", מערכות רכישת המטרות של חיל התותחנים ומערכות הלוחמה האלקטרונית של ספינות הצי המלכותי.
גרוע מכך עבורו: מבנה הכנף החיצוני של מטוסי ה-F-35 - עמוד השדרה של חיל האוויר המלכותי - מיוצר בישראל. "האם ברנהאם יעדיף שמטוסי הקרב החדישים ביותר שלו יישארו ללא כנפיים?", תוהה בלייר במאמרו.
עבדות ללחצים פנימיים והצל של סוריה
דיפלומטים בלונדון מביעים חשש כבד שברנהאם ינהל את מדיניות החוץ של מעצמת G7 וחברה קבועה במועצת הביטחון ככלי לריצוי פלגים קיצוניים במפלגתו. אותם גורמים שהוא מנסה לרצות אינם עוסקים רק בעזה; הם עוינים את מדינות המפרץ בשל בריתן עם המערב ושנאתם להסכמי אברהם, ותוקפים תדיר את הודו בסוגיית קשמיר - זירה נוספת שלבריטניה אין בה כל יכולת השפעה אמיתית.
בנוסף, עולה השאלה האם לברנהאם יהיה בכלל זמן לנהל מדיניות חוץ. כמי שהצהיר שיוסיף להתגורר במנצ'סטר ולנסוע ברכבות ללונדון (שעתיים לכל כיוון, מספר פעמים בשבוע), מנהיגי העולם עלולים למצוא את עצמם מתקשים לתאם איתו פגישות עבודה או שיחות חרום ביטחוניות.