לפי דיווח באתר החדשות האמירתי "ארם ניוז", מקור בממשלת צרפת טען כי בחודשים האחרונים זוהו מהלכים לשינוי המבנה של מוסדות הקשורים לאחים המוסלמים. במסגרת זו, הועברו לכאורה חלק ממוקדי הניהול המשפטי והפיננסי למדינות שבהן הפיקוח על פעילות עמותות נחשב מקל יותר, ובראשן בריטניה.
המקור הדגיש כי אין מדובר בהעברה מלאה של פעילות התנועה ללונדון, אלא בפיצול מכוון של מרכזי הניהול, המימון והרישום המשפטי בין כמה מדינות. כך, עמותה עשויה להישאר רשומה בצרפת, בבלגיה או בגרמניה, בעוד ההנהלה המבצעת, החשבונות או הייעוץ המשפטי שלה יתנהלו מבריטניה.
לפי הדיווח, המבנה הזה נועד לאפשר את המשך הפעילות גם במקרה שבו אחד הגופים ייאסר, נכסיו יוקפאו או חשבונותיו יוגבלו.
צרפת מהדקת את הפיקוח
לדברי המקור הצרפתי, החקיקה שקידמה פריז מאז 2025, ובה הגברת הפיקוח על תרומות מחו"ל, הקפאת נכסים וצעדים נגד עמותות הקשורות לאסלאם הפוליטי, דחפה כמה רשתות לבחון מחדש את פעילותן במדינה. הרשויות בצרפת עוקבות, בתיאום עם גופי ביטחון במדינות נוספות באירופה, אחר רישום מחדש של עמותות, שינויים בהרכבי הנהלות והעברת נכסים, זכויות ניהול ופעילות פיננסית. חלק מהמהלכים מוצגים, לפי המקור, כארגון מחדש מטעמים עסקיים או מנהליים, אך בפועל נבדקים גם במישור הביטחוני והכלכלי.
בפריז, כך נטען, אינם רואים בכך מעבר גיאוגרפי בלבד, אלא ניסיון לבנות מחדש את הרשת הפיננסית והארגונית של האחים המוסלמים באירופה, באופן שיאפשר את המשך זרימת הכספים וניהול הפעילות למרות ההגבלות. צרפת מובילה בשנתיים האחרונות קו תקיף נגד מוסדות המזוהים עם התנועה. במסגרת זו נאסר לאחרונה לקיים אירוע של ארגון "מוסלמי צרפת" בעיר נאנט, ובמקביל הורחבו צעדי משרד הפנים להקפאת נכסים ולאיסור פעילותן של עמותות המקושרות, לפי הרשויות, לאחים המוסלמים.
לפי הדוח, התנועה פועלת באמצעות רשת של עמותות, מוסדות חינוך, גופי תרבות וארגוני צדקה, במטרה לבנות השפעה פוליטית וחברתית ארוכת טווח. המקור הצרפתי טען כי הממשלה אישרה גם מנגנון חדש להקפאת תרומות והעברות כספיות. זאת, לאחר שלפי גופי הביטחון, הרשת המזוהה עם התנועה כללה 139 בתי תפילה הקשורים ל"מוסלמי צרפת", לצד מוסדות נוספים בתחומי החינוך, התרבות והרווחה.
שוודיה עוברת מהכלה לחסימת כספים
הקו התקיף אינו מוגבל לצרפת. מקור במפלגה הנוצרית-דמוקרטית בשוודיה אמר ל"ארם ניוז" כי הממשלה בסטוקהולם עברה בשנים האחרונות ממדיניות של הכלה למדיניות שמטרתה לחסום מקורות מימון ולהרחיב את האכיפה המשפטית והביטחונית נגד רשתות של אסלאם פוליטי.
ממצאי החקירה הצביעו, לפי הכתבה, על כך שקהילות דתיות בשוודיה קיבלו כ-370 מיליון דולר מחו"ל בין 2020 ל-2025. עמותות וארגונים ללא מטרות רווח קיבלו בתקופה זו כ-2.2 מיליארד דולר. המקור השוודי טען עוד כי גופי הביטחון חשפו רשתות פיננסיות מורכבות הקשורות לעמותות ולמסגדים המזוהים עם תפיסת העולם של האחים המוסלמים. בחלק מהמקרים, לדבריו, נמצאו חשדות למעילה במיליוני קרונות מכספי ציבור, תוך שימוש בבתי ספר פרטיים ובמוסדות רווחה ככיסוי לפעילות כספית.
בעקבות דוחות ביטחוניים נסגרו כמה בתי ספר אסלאמיים פרטיים, לאחר שנטען כי שימשו להפצת תפיסות קיצוניות ולהרחקת ילדים מערכי החברה השוודית. במקביל מתרבות בשוודיה הקריאות להקמת רשימת טרור לאומית עצמאית, שתאפשר להכריז על האחים המוסלמים כארגון קיצוני או טרוריסטי ולהחרים נכסים, בלי להמתין להליכים משותפים ואיטיים של האיחוד האירופי.
האם לונדון הופכת למרכז החלופי?
על רקע הלחץ בצרפת, בשוודיה, באוסטריה ובבלגיה, תשומת הלב מופנית לבריטניה. לפי גורמים אירופיים שצוטטו בדיווח, המסגרת המשפטית במדינה עדיין גמישה יותר מזו הקיימת בחלק ממדינות היבשת. הדבר מגביר את החשש שלונדון תהפוך בהדרגה למוקד ניהול עבור מוסדות אירופיים הקשורים לאחים המוסלמים - גם אם הפעילות הרשמית שלהם תישאר רשומה במדינות אחרות.
עם זאת, גם בבריטניה גובר הלחץ הפוליטי. במערכת הפוליטית נשמעות דרישות מממשלת הלייבור לאסור את פעילות התנועה, בהתבסס על דוחות המציגים אותה כרשת חוצת גבולות, הפועלת במבנה מבוזר של עמותות צדקה, ארגוני הסברה ומוסדות קהילתיים. אחד הדוחות תיאר את האחים המוסלמים כ"שער לאידאולוגיות קיצוניות יותר" והזהיר מפני שימוש במבנים פיננסיים וארגוני צדקה שאינם שקופים דיים. לפי הדוח, מבנים אלה עשויים לשמש לקידום מטרות התנועה, גם כאשר חלק ניכר מהפעילות נותר במסגרת החוק.
גורמים באירופה מעריכים כי החרפת הפיקוח תדחוף את התנועה להמשיך להעביר הנהלות, נכסים וחשבונות בין מדינות. אולם לדבריהם, הפיזור לא יוציא את הרשת ממעגל הפיקוח, משום ששיתוף הפעולה הביטחוני והפיננסי בין הבירות האירופיות הולך ומתרחב.
ההתפתחויות מתרחשות במקביל להצבעה שנערכה בפרלמנט האירופי בתחילת השנה. במסגרתה נקראו הנציבות האירופית והמועצה האירופית לבצע בדיקה משפטית וביטחונית מקיפה של הרשת הבינלאומית של האחים המוסלמים ושל שיטות פעילותה באירופה. הפרלמנט קרא גם לבחון את האפשרות להוסיף את התנועה ואת מנהיגיה לרשימת ארגוני הטרור של האיחוד האירופי. הדרישה התבססה על מה שתואר כ"אידאולוגיה קיצונית", תמיכה בגופים חמושים ופעילות חשאית נגד מוסדות דמוקרטיים.