טורקיה מבקשת להיכנס לזירה הלבנונית
מחברי הדוח מציינים כי מאז מתקפת 7 באוקטובר הביעה טורקיה תמיכה ברורה בחמאס, וכי ארדואן תיאר את הפעילות הישראלית נגד חיזבאללה בלבנון במונחים של "רצח עם". אנקרה ניסתה, לפי הדוח, להציע את עצמה גם כמתווכת בין ישראל לחיזבאללה, אולם שני הצדדים דחו את האפשרות. בלבנון הסבירו את ההסתייגות בחשש מהתרחבות ההשפעה הטורקית במדינה.
לפי הניתוח, טורקיה מתוסכלת מכך שנותרה מחוץ לתיק הלבנוני, אף שהיא רואה בו חלק ממעגל הביטחון הלאומי שלה. עם זאת, יכולתה לבנות בסיס השפעה רחב בלבנון עדיין מוגבלת, בין היתר בשל הפיצול במחנה הסוני המקומי והיעדר תשתית פוליטית מאוחדת המזוהה עמה.
הפגישה באיסטנבול העניקה לאנקרה הזדמנות לשוב ולהעמיק את מעורבותה. מחברי הדוח טוענים כי טורקיה, לצד מדינות כמו סעודיה, עשויה לעודד את לבנון לנקוט קו תקיף יותר מול ישראל, ולתמוך בהימנעותה של המדינה מעימות ישיר עם חיזבאללה. עוד נטען כי אנקרה עשויה לפעול לשימור סביבה שתאפשר לארגון להמשיך ליהנות מפעילות כלכלית ולוגיסטית המתקיימת בטורקיה ובלבנון.
הדוח מדגיש כי אין ראיות לכך שטורקיה מממנת או מחמשת ישירות את חיזבאללה. עם זאת, לפי המחברים, ישראל מאשימה את אנקרה בהתעלמות מתנועת כספים המיועדים לארגון העוברים בשטחה. בהקשר זה הוזכר אירוע מפברואר 2025, שבו, לפי דיווחים, תפסו הרשויות בלבנון 2.5 מיליון דולר אצל נוסע שהגיע לביירות מטורקיה. לפי הטענות, הכסף נועד לחיזבאללה.
ביירות מחפשת משענת בוושינגטון
לפי הדוח, בכירים בלבנון מעוניינים להעמיק את היחסים המדיניים והכלכליים עם טורקיה. הם מעריכים כי אנקרה אינה מעוניינת, או אינה מסוגלת בשלב זה, לשחזר את דפוס הפעולה האיראני של בניית ארגוני חסות עדתיים בתוך המדינה. עם זאת, קיימות בלבנון גם הערכות שלפיהן השפעה טורקית מסוג זה עשויה להתפתח בעתיד.
חשיבותה של טורקיה בעיני ביירות נובעת גם מהיותה חברה בנאט"ו, בעלת צבא גדול ותעשייה ביטחונית מתקדמת. לכך מצטרפת ההתקרבות בין אנקרה לוושינגטון במהלך כהונתו של טראמפ, הנשענת במידה רבה על יחסיו האישיים עם ארדואן. בדוח הוזכר כי במהלך פסגת נאט"ו באנקרה ב־7 ביולי דיבר טראמפ בחיוב על ארדואן ואף תיאר את טורקיה כ"נאמנה יותר" מחלק מבעלות בריתה המסורתיות של ארה"ב.
ב־FDD מזהירים מהשפעה טורקית
בסיום הדוח נטען כי המדיניות הטורקית פוגעת ביעדי ארה"ב בלבנון, למרות השיפור ביחסים בין וושינגטון לאנקרה. המחברים טוענים כי הסכם המסגרת בין ישראל ללבנון נועד לייצר הסדרה ארוכת טווח באמצעות טיפול בשורשי העימות, ובראשם מאגר הנשק של חיזבאללה ויכולתו לשקם את כוחו הצבאי.
לטענתם, לבנון כבר החלה לסגת מחלק מהתחייבויותיה, בין היתר באמצעות דרישה שישראל תיסוג תחילה ורק לאחר מכן תידון ביירות בצעדים המוטלים עליה. לפי הדוח, סדר זה אינו תואם את המתווה שנקבע בהסכם. עוד נטען כי בכירים לבנונים, ובהם ראש הממשלה סלאם, ממעיטים בחשיבות ההסכם, מפרשים מחדש את ההתחייבויות שנכללו בו ומצמצמים את הדיבור על פירוק הנשק.
מחברי הדוח מסכמים כי מתן אפשרות לחיזבאללה לשמור על יכולותיו הצבאיות ולהתחמש מחדש עומד בניגוד לאינטרסים האמריקאיים באזור. הם קוראים לוושינגטון לחייב את לבנון לעמוד בהתחייבויותיה, לנקוט צעדים במקרה של הפרה ולדחות את מה שהם מגדירים כניסיונות לבנוניים לעקוף את ההסכם באמצעות תיווך טורקי.
התרעות פיקוד העורף