כל מחנה נערך למאבק על האחריות
המקורות תיארו את המתרחש בצמרת האיראנית כ"מלחמת אחריות". גורמים בפרלמנט, במשמרות המהפכה ובמועצה העליונה לביטחון לאומי החלו, לפי הטענה, לאסוף תיעוד הנוגע להערכת הנזקים, לניהול מצר הורמוז, להגנת המתקנים בדרום איראן ולהדלפות על התקיפות האמריקאיות.
כל מחנה, כך נטען, מנסה לקבע מראש את גרסתו לקראת בדיקה פנימית אפשרית. הקו השמרני מאשים את הממשלה ואת צוות המשא ומתן ביצירת בלבול בקבלת ההחלטות, בעוד גורמים המזוהים עם קאליבאף ועראקצ'י מאשימים את המוקדים הצבאיים בהרחבת המערכה בלי לבחון אם מוסדות המדינה מסוגלים לשאת במחירה.
ויכוח גם על המידע שמגיע למנהיג
לפי המקורות, המחלוקת נוגעת גם לאופן שבו מסוננים ומסודרים הדיווחים המגיעים למוג'תבא חמינאי. המאבק הוא לא רק על ההחלטה הסופית, אלא על השליטה במידע בנוגע לאבדות, למגעים החיצוניים ולאפשרויות הצבאיות, עוד לפני שהוא מגיע אל "המנהיג הנעדר", כלשון הדיווח.
לדבריו, הניסיון של מוג'תבא חמינאי למלא את החלל טרם הוביל להעברה יציבה של השלטון, והמחלוקת על הלגיטימיות שלו ועל יכולתו לאזן בין אנשי הדת, משמרות המהפכה והמחנות הפוליטיים נמשכת. עקבאיי טען כי איראן נכנסה לתהליך של שחיקה פנימית, וכי כלי ההדרה וההאשמה שבהם השתמשו בעבר מוסדות המשטר מופנים כעת נגד הגורמים שסייעו לבנות אותם.
מתיחות גם בדרגי השטח
לצד הדיווח האמירתי, עדויות שהגיעו לידי "איראן אינטרנשיונל" מצביעות, לטענת הערוץ, על מתיחות גם בדרגי השטח. לפי העדויות, ככל שהתגברו התקיפות האמריקאיות נגד מטרות צבאיות בדרום איראן, כמה מפקדים לא התייצבו לשירות או נכחו באופן מוגבל בימים קריטיים, בעוד החיילים נדרשו להישאר בעמדותיהם.
מרואיינים מאספהאן ומאהוואז טענו כי חופשותיהם של חיילים בשירות פעיל הוגבלו, והם נדרשו להישאר בבסיסים ובמקומות שירותם. לדבריהם, במקרים מסוימים מפקדים נמנעו מנוכחות ישירה בשטח, דבר שהוביל חיילים לתחושה שהם משמשים כ"מגנים אנושיים".
בעדות נוספת שהגיעה לערוץ נטען כי שני מפקדים במשמרות המהפכה הסתתרו במהלך הלילה בעיר פול-דוח'תר שבמחוז לורסתאן, סמוך לתחנת כיבוי אש ולבית ספר תיכון לבנות. לפי הדיווח, הדבר עורר דאגה בקרב חיילים בכמה יחידות של משמרות המהפכה.
התרעות פיקוד העורף