על פי הדיווח, לשכת חמינאי קיבלה הערכות סותרות ממשרד החוץ, ממפקדת ח'אתם אל-אנביאא, מכוח קודס ומזרוע האוויר והחלל של משמרות המהפכה. הפערים נגעו להיקף הנזק שספגה איראן, ליכולתה להמשיך במערכה ולשאלה אם התגובה האיראנית מרתיעה את וושינגטון או דווקא מספקת לה עילה להחריף את התקיפות.
עראקצ'י דרש, לפי הדיווח, לרכז את המגעים עם המתווכים בערוץ מדיני אחד. מנגד, הנהגת משמרות המהפכה המשיכה להעביר ללשכת חמינאי הערכות ומסרים עצמאיים בנוגע לתגובה הצבאית ולפעילות בזירות האזוריות. במקביל התקיימו, לפי "ארם ניוז", מגעים בין לשכת יו"ר הפרלמנט מוחמד באקר קאליבאף לבין מזכיר המועצה העליונה לביטחון לאומי, מוחמד באקר זו-אל-קדר. מטרתם הייתה למנוע מהפיקוד הצבאי לרכז בידיו שליטה בלעדית על המסרים היוצאים מטהרן.
הפער בצמרת האיראנית ומעמדו של וחידי
לדברי בן דוד, וחידי ואנשיו רואים בשליטה במצר הורמוז את ההישג האסטרטגי החשוב ביותר שנותר בידיהם מהמערכה האחרונה. מבחינתם, השליטה במצר מעניקה לאיראן מנוף אזורי משמעותי, ולכן אין להם כוונה לוותר עליו. עם זאת, גם וחידי נדרש להביא בחשבון את המחיר הפנימי של המשך ההסלמה. ייתכן שהוא מזהה את רצונה של ההנהגה הישראלית לחדש את הלחימה ומבין כי ירי לעבר ישראל יוביל לתגובה קשה, שתחריף עוד יותר את מצבה הכלכלי של איראן.
המקור הביטחוני הישראלי טען עוד כי איראן תכננה להתנקש בדמויות ישראליות, כחלק מניסיון לנקום על חיסולו של עלי חמינאי. בדיווח לא נמסר מי היו היעדים, מתי גובשה התוכנית או עד כמה התקדמו ההכנות לביצועה.