ואז, ראש הסוכנות קרא לו לשוב לשטח. המשימה שהוטלה עליו הייתה רגישה ונפיצה: לברר האם אפשר לסמוך על "שייח' המרגלים" מאבו דאבי עם הטכנולוגיה המתקדמת ביותר של ארצות הברית.
גאנון נחת באבו דאבי בטיסה מסחרית, כשהוא מוסווה תחת סיפור כיסוי של עובד שגרירות אפרורי, בעודו משמש בפועל כראש שלוחת ה-CIA במדינה. אולם פחות משנה לאחר מכן, הוא כבר שב לוושינגטון במטוס בואינג 787 פרטי של משפחת המלוכה, כשהוא מלווה אישית את השייח' טחנון במסעו לבירה האמריקאית.
משחק צללים כפול
בעוד שבעולם הריגול המסורתי קציני מודיעין גונבים סודות במחשכים כדי לשרת את קובעי המדיניות, בעידן הבינה המלאכותית משימתו של גאנון עברה תפנית דרמטית. הוא נשלח לחזר אחר שחקן מסחרי זר שעמד בלב המאבק הגלובלי על כוח ושיליטה. בפועל, גאנון לא רק ריגל אחר G42, אלא גם סייע לאמירויות לנקות ולטשטש את הבעיות המודיעיניות שהוא עצמו חשף.
במשך חודשים ארוכים העביר סוכן ה-CIA המלצות לטחנון על הצעדים הנדרשים כדי לזכות בחסדי הממשל בוושינגטון. מסע השכנוע האמירותי - שכלל פגישות אישיות, תמרים ואירוח כיד המלך ביאכטות ומטוסים פרטיים - הצליח לשנות את מוקד הדיון בוושינגטון: במקום השאלה האם לאפשר למדינה המדברית הקטנה להפוך למעצמת AI, הדיון עבר לעוסק בשאלה באיזו מהירות ניתן לקדם זאת.
האיש של בייג'ינג או איש חזון?
דמותו של מנכ"ל G42, פנג שיאו, עמדה בלב המחלוקת. שיאו, שלמד בהוואי וניהל חברות טכנולוגיה בארה"ב, הגיע לאמירויות ב-2015 והצטרף לחברת הסייבר ההתקפי "דארק-מטר". החברה שילבה האקרים לשעבר מהסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב וניסתה לרשת את אבו דאבי במערכות מעקב מתקדמות לחיזוי תסיסה אזרחית.
אולם, כאשר העובדים האמריקאיים גילו שהם מנהלים מעקב גם אחר אזרחי ארה"ב, הם דיווחו על כך ל-FBI, מה שהוביל לחקירה פדרלית וסגירת הפעילות. שיאו וצוותו פנו להקים את G42, שצמחה לאימפריה של 22 אלף עובדים בתמיכת מיליארדי הדולרים של טחנון.
במקביל, הקשרים עם סין הלכו והעמיקו. בתקופת מגפת הקורונה חתם שיאו על עסקאות ענק עם ענקית הגנומיקה הסינית BGI ועם חברת וואווי. כשנכנס ה-ChatGPT לחיינו, החל בוושינגטון מהלך להכנסת G42 לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקאי - צעד שהיה חוסם את גישתה לטכנולוגיה.
מלחמת האזרחים של המודיעין האמריקאי
חשיפת תפקידו הכפול של גאנון טלטלה את קהילת המודיעין והביטחון הלאומי בארה"ב, והציתה "מלחמת אזרחים" של ממש בתוך הממשל. תומכיו של גאנון, לרוב בכירים שלחמו בטרור הגלובלי וזכרו את סיועה הקריטי של אבו דאבי במאבק בדאעש, ראו במהלך צעד הכרחי להשאיר את האמירויות בתוך מסלול ההשפעה האמריקאי ולמנוע את נפילתן לזרועות בייג'ינג.
מנגד, גורמים ביטחוניים שהתמקדו באיום הסיני נחרדו. הם טענו כי גאנון "חצה את הקווים" וסייע להסתיר ראיות חותכות לכך שאין לתת אמון באמירויות. לשיטתם, ארצות הברית מוסרת במו ידיה את יתרונה האסטרטגי החשוב ביותר לטובת יריבתה הגדולה ביותר. החשדנות כלפי האמירויות גברה לאחר שבוושינגטון גילו כי בייג'ינג מקימה מתקן צבאי סודי ליד אבו דאבי – עובדה שהאמירותים הכחישו בתוקף, למרות שצילומיו הראו בבירור את דגלי הצבא הסיני מודפסים על רצפת מגרש כדורסל במתקן.
גאנון, מצידו, השתמש בכישוריו החברתיים יוצאי הדופן ונקשר עם השייח' טחנון סביב אהבתם המשותפת לאמנות הלחימה ג'יו-ג'יטסו ברזילאי. כאשר דוחות של ה-CIA הצביעו על המשך תקשורת בין עובדי G42 לחברות ממשלתיות בסין, גאנון דאג להעביר רמזים שקטים לשיאו ולטחנון.
ראה זה פלא: בתוך זמן קצר הבעיות נעלמו, והחברה הציגה מסמכים המעידים כי הסירה ממערכותיה ציוד של "וואווי" בשווי 150 מיליון דולר. העימות הגיע לשיאו בפגישה דרמטית באחוזתו של טחנון בווירג'יניה ביוני 2024. שיאו הציג לבכירים האמריקאיים מצגת על התקדמות טכנולוגית סינית של חברת DeepSeek, וטען כי היא מהווה איום מיידי על ההגמוניה האמריקאית.
הבכירים האמריקאיים החלו להתווכח ולצעוק זה על זה מול המארחים האמירותים המשתאים, כאשר חלקם מבטלים את האזהרה. שבעה חודשים לאחר מכן, כשהכלי הסיני הושק וגרם לקריסה במניות הטכנולוגיה בוול סטרייט, התברר כי שיאו צדק.
"כל השבבים שירצו"
ומה לגבי גאנון? הוא עזב את ה-CIA בשנה שעברה, אך שמר על קשריו הענפים במפרץ. כיום הוא מרבה לטוס לאמירויות, עוסק בחיבור בין מנהלים אמריקאיים לבכירים במערכת הביטחון האמירוטית, ומסייע לקבלני ביטחון לאומי לזכות בחוזי ייעוץ אצל הלקוח היוקרתי ביותר שלו בעבר - חברת G42.
התרעות פיקוד העורף