בתגובה למגמה זו, פרסם משרד החוץ של בוטסואנה הודעת אזהרה רשמית וחריפה לאזרחי המדינה. בהודעה זו השלטונות הדגישו, כי היקף הצעירים המקומיים המתפתים לחתום על חוזים אלו רושם זינוק בתקופה האחרונה וכי תופעה זו מתרחבת "בשיעור מדאיג". משרד החוץ של המדינה הדרום-אפריקאית הזהיר את הציבור הרחב מפני קבלת הצעות עבודה מסוכנות מרוסיה מבלי לבדוק את מה שמסתתר מאחוריהן. מוסקבה מגייסת לוחמים זרים ממדינות מתפתחות מאז תחילת המלחמה עם אוקראינה בשנת 2022, והיא פיתתה את הצעירים בבוטסואנה ובמדינות אחרות באמצעות הבטחות של תנאי מחייה גבוהים, משכורות גבוהות, ומתן אזרחות רוסית.
היו גם דיווחים על הונאה, כפייה והסתרה מוחלטת של התנאים העתידיים עליהם הם חתמו בחוזים. לטענת המודיעין האוקראיני,עוד לפני שנתיים נודע, כי לכל שכיר חרב הובטח שכר של 2,200 דולרים בחודש והם מגיעים לשדה קרב באוקראינה כבשר תותחים. מוסקבה מנצלת את רשת מרכזי התרבות שלה ביבשת, המוכרת כ"בתים רוסיים באפריקה" (Russian Houses in Africa), ככסות לפעילות ביטחונית וחשאית ענפה. המוסדות האלו מופעלים באופן הישיר על ידי הקרמלין ומשמשים בתור כלי להפצת תעמולה. ״הבתים הרוסיים״ מנוצלים בפועל לצורכי אינדוקטרינציה אידיאולוגית ובתור פלטפורמה לגיוס חשאי של צעירים מקומיים לשורותיו של הצבא הרוסי.
מנגנון ההונאה מבוסס על פיתוי של צעירים לצאת אל מחוץ לגבולות המדינה תוך שימוש במצגי שווא ובהבטחות חסרות בסיס. הבטחות האלו כוללות הצעות תעסוקה אזרחיות ורווחיות, מלגות ללימודים אקדמיים, השתלמויות מקצועיות יוקרתיות בתחומי האבטחה והלוחמה בטרור במסגרת אקדמיות צבאיות. הדיווחים על כך שרוסיה מציבה בחזית האוקראינית את שכירי חרב אפריקאים אינם חדשים, אך מתברר שרבים מהם גויסו בדרך של תרמית. התופעה כבר הובילה למעצרים של סוכני גיוס מקומיים במדינות אפריקאיות.
בפרט, בקניה, שם חשפו הרשויות כי לא פחות מ-1,000 אזרחים מקומיים פותו ונשאבו לתוך רשתות הגיוס הללו. בתחילת השנה, פרסם הארגון "כל העיניים על וגנר" (All Eyes On Wagner) את שמותיהם של יותר מ-1,400 אזרחים אפריקאים, שלטענתו, הקרמלין גייס, בין ינואר 2023 לספטמבר 2025 ללחימה באוקראינה, והוסיף כי יותר מ-300 מהם נהרגו. כבר לפני שנה נודע, כי רוסיה מגבירה באופן פעיל את השפעתה במדינות אפריקאיות, באמצעות רשתות תעמולה כמו סוכנות המידע הממלכתית הרוסית TASS וסוכנות הידיעות הממשלתית RT.
כדי להוציא את המזימה אל הפועל, כך טען הפוליטיקאי הקנייתי הבכיר, אנשי השגרירות הרוסית סיפקו למגויסים ויזות תייר רגילות. שגרירות רוסיה בניירובי, בירת קניה, בדרך האופיינית לדיפלומטים רוסיים, הכחישה את ההאשמות, ויצאה בהצהרה כי מעולם לא הנפיקה ויזות לאף אחד שמתכוון לנסוע לרוסיה כדי להילחם באוקראינה. הדוברות של השגרירות הוסיפה, כי "הפדרציה הרוסית אינה מונעת מאזרחי מדינות זרות להתגייס מרצונם לכוחות המזוינים". איצ'ונגווה, בתורו, אמר לפרלמנט, כי הדו"ח של שירות המודיעין הלאומי מראה כי 89 קנייתים היו בחזית, 39 אושפזו, ואילו 28 ממשיכים להיות נעדרים, בשעה אחרים חזרו לבתיהם, כשאושר מותו שח אזרח קנייתי אחד.
במהלך השבועות האחרונים, עשרות משפחות בקניה פנו בקריאה דחופה אל השלטונות במטרה להביא להשבתם של קרוביהם הלכודים ברוסיה. מן הדיווחים של AP עולה, כי חלק מהאזרחים אולצו לקחת חלק פעיל בלחימה בחזית, בעוד שאחרים נפלו בשבי ונחשבים כעת לשבויי מלחמה באוקראינה. גם הממשלה בגאבורון, בירת בוטסואנה, חשפה כי היא מוצפת בשיחות מצוקה קורעות לב ממשפחות של אזרחיה הלכודים בקו האש. הצעירים הללו, שכבר נמצאים בעיצומה של הלחימה, מתארים מציאות קשה ומסכנת חיים, ומדווחים, בייאוש, כי אין להם כל דרך להשתחרר מהחוזה הצבאי הכובל או להימלט מהתופת.
דודוזילה נאלצה להתפטר מהפרלמנט על רקע החקירה המשטרתית החמורה אשר מתנהלת נגדה. זומה-סמבודלה, אשר ייצגה מפלגת MK של אביה, עדיין חשודה בלקיחת חלק פעיל בהונאה ובגיוס של אזרחים מקומיים תמימים אשר נשלחו לתמוך במאמץ המלחמתי הרוסי באוקראינה. נכון לעכשיו, כל המאמצים להשבתם של האזרחים האפריקאים מאוקראינה עלו בתוהו. המאמצים שבוצעו, החל מפעולות בלשכתו של הנשיא סיריל רמפוזה ועד למכתב הפנייה ששיגרה זומה לשר ההגנה הרוסי, אנדריי בלואוסוב, כשלו בהשגת המטרה.
מעניין לציין כי דודוזילה פיתתה לא רק קבוצה של כ-17 עד 18 צעירים דרום-אפריקאים אלא גם את בני משפחתה לטוס לרוסיה על מנת לקבל ״הכשרה״. החקיקה בדרום אפריקה היא נוקשה עד מאוד בכל הנוגע להשתתפות אזרחים במלחמות של מדינות זרות, ועל פי "חוק הסיוע הצבאי הזר", מדובר באיסור מוחלט. מסיבה זו, הפרשה הנוכחית חורגת מתחום ההונאה והסחר בבני אדם והיא נתפסת כעבירה ביטחונית מהמעלה הראשונה, אשר יצרה שערוריה פוליטית ומבוכה בינלאומית קשה עבור הממשלה המקומית.
גם השלטונות בניגריה גילו שאזרחיה נפלו קורבן לרשתות הונאה וגיוס מתוחכמות עבור רוסיה. לפני כמה חודשים, ניגריה הצטרפה לשורת המדינות האפריקאיות אשר הזהירו את אזרחיהן מפני האפשרות של מעורבות בעימותים מזוינים בינלאומיים. זאת בעקבות הדיווחים לפיהם אזרחים מקומיים נפלו קורבן למעשי מרמה וגויסו לטובת המאמץ המלחמתי הרוסי באוקראינה. בהצהרה רשמית שפרסם משרד החוץ הניגרי, הביע הממשל "דאגה עמוקה מהעלייה בכמות המקרים בהם אזרחים ניגרים המגויסים באופן בלתי חוקי להשתתפות בסכסוכים מזוינים בחו"ל".
בגלל הזהירות הדיפלומטית, נמנעה אבוג'ה הרשמית מלנקוב במפורש בשמה של רוסיה בתור מקור הבעיה. רשת הגיוס זכתה לרוח גבית מצד נציגויות דיפלומטיות רוסיות בניגריה, והשלטונות ברוסיה דאגו להנפיק למגויסים את הוויזות הנדרשות. המלכודת נסגרה סופית עם נחיתתם על אדמת רוסיה. השלטונות החרימו את הדרכונים של הצעירים התמימים מניגריה, וכפו עליהם, באמצעות איומים, לחתום על חוזים צבאיים בשפה הרוסית, מבלי שניתנה להם היכולת לקרוא או להבין על מה הם חותמים. בדומה לבוטסואנה ולקניה, החוזים הללו התבררו כחוזי שירות צבאי בצבא רוסיה.
לפי הערכות אוקראיניות המובאות בעיתון טלגרף (The Telegraph), קצב האבדות של הצבא הרוסי עומד על כ-1,000 הרוגים או פצועים מדי יום. נתון זה מייצר דרישה מתמדת ונרחבת לכוח אדם חדש. מכיוון שמרבית הלוחמים בשורותיה של מוסקבה עדיין נמנים עם שכבות האוכלוסייה החלשות, בקרמלין חוששים מגיוס כללי. אמצעי זה יהיה לא פופולרי בקרב מעמד הביניים שמתגורר בערים הגדולות. סקר מקיף שנערך בקרב למעלה מ-10,000 שבויים רוסיים שהוחזקו בידי אוקראינה העלה כי 7% מהם היו שכירי חרב זרים, שהגיעו מ-40 מדינות שונות. הנתונים שנאספו בקייב בסוף השנה שעברה מצביעים על כך שרוסיה גייסה בסך הכל כ-18,000 אזרחים זרים מ-128 מדינות, כאשר כ-3,300 מתוכם נהרגו מאז פרוץ הסכסוך.
עדות חזותית לתופעה זו עולה מצילומי רחפנים ותיעודים מהחזית, שבהם נצפים בתדירות גוברת, לוחמים ממוצא אפריקאי. כיום, ״הבתים הרוסיים״ פועלים רשמית במצרים, מרוקו, תוניסיה, זמביה, הרפובליקה של קונגו, טנזניה, אתיופיה ודרום אפריקה. בינתיים, הקרמלין מרחיב באופן משמעותי את הרשת של בתי התרבות אשר בפועל הם ממלאים תפקיעד של מרכזי גיוס. למרות שאלה אינם תמיד רשומים באופן פורמלי כמוסדות מטעם המדינה, הם פועלים תחת אתו המותג "הבית הרוסי" בבורקינה פאסו, מאלי, גינאה, גאנה, חוף השנהב, הרפובליקה המרכז אפריקאית, צ'אד, גינאה המשוונית, סיירה לאון, סומליה, מדגסקר ונמיביה.
התרעות פיקוד העורף