לדבריו, 21 מיליארד דולר מתוך בקשת התקציב מיועדים לשמירה על כשירות הצבא, לרבות תשלום שכר לחיילים, החלפת ציוד ששימש במבצעים האחרונים והתמודדות עם מחסור בדלק. בנוסף, 46 מיליארד דולר מיועדים להרחבת ייצור אמצעי לחימה, ובהם פצצות JDAM, מנועי רקטות מוצקים, מערכות היפרסוניות ויכולות נגד כטב"מים.
הגסת' טען כי ההשקעה אינה משקפת כישלון, אלא מהווה חלק ממדיניות ההרתעה של ארצות הברית. לדבריו, הדרך הטובה ביותר להשיג שלום היא באמצעות בניית כוח צבאי משמעותי שירתיע כל יריב פוטנציאלי.
מארי הזהירה כי המלחמה עלולה להפוך ל"עוד מלחמה אינסופית", והביעה ספק באשר להישגים שהושגו עד כה. גם מצד הרפובליקנים נשמעה ביקורת. יו"ר הוועדה, הסנאטורית סוזן קולינס, והסנאטורית ליסה מורקובסקי תמכו ביוזמות שמטרתן להגביל את סמכותו של הנשיא להמשיך את הלחימה ללא אישור מפורש של הקונגרס. במהלך הדיון שאלה קולינס כיצד תשפיע אי-אישור בקשת התקציב על פעילות הצבא, והגסת' השיב כי ללא המימון ייאלץ הפנטגון לצמצם את היקף האימונים הצבאיים.
בנוסף, עלו שאלות בנוגע למצב במצר הורמוז ולאפשרות שאיראן תגבה אגרות מכלי שיט מסחריים העוברים בנתיב הימי. יו"ר המטות המשולבים, הגנרל דן קיין, השיב כי מדובר בשאלה היפותטית וכי אין בידיו תשובה בנושא. במקביל, חברי בית הנבחרים האשימו את הפנטגון בכך שלא העביר לקונגרס פירוט מלא של עלויות המלחמה ולא סיפק נתונים באשר למלאי התחמושת המדויקת שנותר בידי הצבא לאחר חודשי הלחימה.
הדיון התקיים גם על רקע המחיר האנושי של העימות. לפי הנתונים שהוצגו בפני המחוקקים, מאז פברואר נהרגו 17 אנשי שירות אמריקאים, בהם שלושה בשבוע האחרון, וכמעט 100 נוספים נפצעו במהלך הלחימה. נתונים אלה, לצד העלות הכלכלית ההולכת ותופחת והוויכוח על מטרות המלחמה, ממשיכים לעמוד במוקד הדיון הציבורי והפוליטי בוושינגטון.
התרעות פיקוד העורף