מערכות הטילים של איראן
מערכות הטילים, ובראשן טיל ה"ח'ייבר שקאן" לטווח בינוני, אוחסנו במתקנים תת-קרקעיים עצומים שארה"ב וישראל הפציצו במשך שבועות ארוכים במהלך חודשי האביב. עם זאת, אנליסטים צבאיים מציינים כי מאז ההפצצות, איראן הצליחה לחפור ולפתוח מחדש את הפתחים שקרסו, וחידשה את הירי מתוך חלק מהבסיסים. עובדה זו ממחישה את האתגר המתמשך שניצב בפני צבא ארה"ב: למרות חידוש התקיפות האוויריות, שכללו לאחרונה 11 לילות ברציפות של הפצצות על יעדים צבאיים באיראן, יכולתה של טהראן להשיב אש לא דוכאה.
האסטרטגיה האיראנית - לגבות מחיר מהאמריקאים
האסטרטגיה האיראנית הנוכחית נועדה לגבות מחיר מהאמריקנים על הארכת העימות, בתקווה שטראמפ ייסוג מאיומיו להסלים את המלחמה ויסכים להסדר שיותיר את מיצרי הורמוז בשליטת טהראן. "ערי הטילים" התת-קרקעיות של איראן היו יעדי מפתח בתחילת המערכה, כאשר מפציצים כבדים וטילי שיוט מסוג "טומהוק" קברו את פתחי המנהרות תחת עיי חורבות. ואולם, תצלומי לוויין עדכניים חושפים כי איראן ניצלה את הפסקת האש כדי לשקם את ההרס.
צוותי הנדסה סללו כבישי גישה חדשים ופינו את העפר במהירות, מה שאפשר להם לחזור לפעילות מבצעית. השימוש במגוון רחב של אמצעי לחימה מתקדמים, הכולל גם טילי "פאתח", "זולפיקאר" וכטב"מי "שאהד", מוכיח כי כוח התקיפה האיראני עדיין מהווה סכנה מוחשית לכל נוכחות מערבית באזור.