מבחינת אוניות המשא המתקרבות מדרום לים האדום, מצר באב אל-מנדב הוא מעבר צר שאין כמעט דרך לעקוף בלי לשלם מחיר כבד. מצד אחד תימן, מן העבר השני קרן אפריקה, וביניהן אחד מעורקי הסחר הרגישים בעולם. די בכמה טילים, כטב"מים וסירות נפץ כדי להפוך את הנתיב הזה ממעבר מסחרי שגרתי לאזור שאף חברת ספנות אינה רוצה להמר עליו.
אין פירוש הדבר שהחות'ים מסוגלים בהכרח לסגור את המצר לחלוטין. אולם בעולם הספנות, גם האפשרות לפגיעה בספינה בודדת יכולה להספיק. איום מתמשך משנה מסלולים, מקפיץ את מחירי הביטוח, מאריך את זמני ההפלגה ומייקר כמעט כל מוצר שעובר בין אסיה, אירופה והמזרח התיכון.
הקצינים האיראנים הגיעו - והטילים הוזזו
לפי "ארם ניוז", בשבועיים האחרונים הגיעה לשטחי החות'ים קבוצה חדשה של בכירים במשמרות המהפכה, בהובלת השגריר האיראני שמונה לפעול מול הארגון. אותם בכירים, כך נטען, השלימו את גיבושה של תוכנית צבאית שנועדה לפגוע בתנועת הספנות בים האדום ובבאב אל-מנדב.
ההיערכות לא הסתכמה בתכנון מחדרי פיקוד. על פי המקורות, אנשי משמרות המהפכה ערכו סיורים באתרי הכוחות, בחנו מחסני טילים וכטב"מים ופעלו לחלוקה מחדש של אמצעי הלחימה, במטרה להקשות על איתורם ועל תקיפתם. במקביל הוקמו, לפי הדיווח, עמדות צבאיות חדשות ברכסים המקיפים את נמלי חודיידה ובאזורים המשקיפים לעבר המצר. טילים נגד ספינות ומשגרי כטב"מים נפרסו במחוזות אל-ביידא, בשולי אביאן, בדרום מחוז איב ובצפון מחוז תעז.
אחד האתרים שעליהם מתעקשים החות'ים להשתלט הוא הר דבאס האסטרטגי, באזור חייס שבדרום מחוז חודיידה. חשיבותו אינה נובעת רק מגובהו. מן ההר אפשר להשקיף ישירות על באב אל-מנדב ולקרב את מערכות התקיפה אל הספינות, כך שלא יהיה עוד צורך להסתמך רק על טילים ארוכי טווח.
גם האיים באזור מקבלים תפקיד מרכזי. לפי מקורות מקומיים בחודיידה, החות'ים הפכו את האי כמראן, שמצפון למצר, למחסן לנשק ולסירות ממולכדות. במקביל הם מבקשים לחזק את נוכחותם באי זקר, הגדול באיי ארכיפלג חניש, שמיקומו מאפשר להשפיע ישירות על תנועת האוניות הנכנסות למצר ויוצאות ממנו.
קודם סעודיה, אחר כך ישראל וארצות הברית
על פי המקורות התימניים, התוכנית אינה נועדה להתחיל במתקפה כוללת. בשלב הראשון אמורות התקיפות להתמקד בספינות סעודיות, בטענה שהן נועדו ללחוץ על ריאד להיענות לדרישות החות'ים. אלא שמעגל המטרות עלול להתרחב במהירות. לפי הדיווח, ובהתאם לצורכי איראן ולהתפתחות העימות שלה עם ארצות הברית, עשויים החות'ים לעבור לתקיפת ספינות אמריקאיות וישראליות, ובהמשך גם כלי שיט של מדינות נוספות.
זהו דפוס שכבר נראה בתחילת 2024. החות'ים הציגו אז את מתקפותיהם כפעולה נגד ספינות הקשורות לישראל, על רקע המלחמה ברצועת עזה. בהמשך הורחב מעגל האש גם לכלי שיט אמריקאיים, בריטיים ואחרים.
לפי "ארם ניוז", אנשי משמרות המהפכה שפעלו בתימן היו מעורבים באותה תקופה בניהול התקיפות על הספנות הבינלאומית. התוצאה הורגשה הרחק מעבר למזרח התיכון: חברות ספנות שינו מסלולים, עלויות ההובלה עלו ומצרים איבדה מיליארדי דולרים בשל הירידה בתנועת האוניות בתעלת סואץ.
כעת, לפי ההערכות, טהרן מבקשת להחזיר את באב אל-מנדב למרכז הלחץ שהיא מפעילה על ארצות הברית. כאשר גם מצר הורמוז מצוי תחת איום, היכולת לייצר במקביל אי-יציבות בדרום הים האדום מעניקה לאיראן מנוף נוסף על שוק האנרגיה ועל הכלכלה העולמית.
לא סוגרים את המצר - מבריחים ממנו את האוניות
הסימנים הראשונים לשינוי כבר ניכרו השבוע. לדברי קרישנן, שלוש אוניות הסתובבו ביום שלישי בדרום הים האדום כדי להימנע ממעבר בבאב אל-מנדב. למחרת שינו ארבע מכליות נוספות את מסלולן.
כל אונייה שבוחרת להתרחק מהאזור מחזקת את התחושה שהמעבר נעשה מסוכן מדי. ככל שפחות חברות מוכנות לקחת את הסיכון, תעריפי הביטוח עולים, המחירים לצרכן מתנפחים והפגיעה חורגת בהרבה מגבולות תימן.
מחיר חבית נפט מסוג ברנט הגיע ל-94.34 דולר, עלייה של 3.66%, ברמה הקרובה לשיא של שישה שבועות. בעיני קרישנן, מדובר בסימן לכך שהשווקים כבר מתמחרים את החשש משיבושים באספקה.
החות'ים עצמם נחלשו בשנים האחרונות, אך לדבריה הם בנו מחדש בהדרגה חלק מיכולותיהם בעזרת איראן. התמיכה האיראנית מספקת להם כסף, אמצעי לחימה ומידה מסוימת של הגנה מדינית. במקביל, ההתנגשות המתעצמת בין וושינגטון לטהרן מעניקה להם הזדמנות להגדיל את כוח המיקוח שלהם.
לדבריה, החות'ים המתינו כדי לראות אם העימות הנוכחי ידעך במהירות או יתפתח למלחמה אזורית רחבה. הכרזתה של איראן כי היא מתייחסת למצב כאל מלחמה מלאה עם ארצות הברית העניקה להם, לדבריה, את ההזדמנות לפעול כפי שרצו זמן רב.
"זה סוג העימות שהם דחפו אליו במשך זמן רב", אמרה. האפשרות שחיזבאללה וגורמים נוספים יצטרפו למערכה רק מחזקת מבחינתם את ההנחה שאיראן מסלימה בכמה זירות במקביל.
גם הפסקת אש לא תחזיר מיד את השקט
גם אם תושג הפסקת אש, ההשפעה על השווקים לא תיעלם בן לילה. קרישנן מעריכה כי ייתכן שיחלפו עד שישה חודשים עד שהכלכלה העולמית תחוש בשינוי ממשי. חברות ספנות לא ישובו מיד למסלולים הישנים, וחברות הביטוח לא ימהרו להוריד את תעריפי המלחמה רק משום שנחתם הסכם. הן יבקשו לראות יציבות לאורך זמן.
כך גם במצר הורמוז. פתיחתו מחדש אינה מבטיחה שהאוניות יחזרו מיד. פינוי מוקשים, בדיקת הנתיבים ושיקום האמון עלולים להימשך חודשים ואף שנים. קרישנן הזכירה כי לאחר מלחמת עיראק נדרשו כמעט שנתיים כדי לפנות מוקשים מן המְצרים. בינתיים, המערכה משנה גם את מערך היחסים במזרח התיכון. האפשרות לנורמליזציה בין סעודיה לישראל, שנראתה ממשית יותר לפני 7 באוקטובר, הפכה לדבריה ל"רעיל פוליטית". החות'ים עשויים להשתמש בכך כדי להצדיק הסלמה נוספת מול ריאד.
מדינות המפרץ, שבמשך חודשים ביקשו להתרחק מן המלחמה, מוצאות את עצמן נגררות לתוכה כאשר איראן פוגעת בתשתיות ומאיימת על נתיבי הסחר. ככל שהעימות מתרחב, כך גובר גם הלחץ על הממשל האמריקאי לבלום אותו.
קרישנן הגדירה את המערכה "מלחמת אגו" והזהירה כי קשה לראות כיצד היא מסתיימת בלי שאחד הצדדים יוותר בסוגיית השליטה במצר הורמוז - ויתור שלא ארצות הברית ולא מדינות המפרץ יכולות לקבל.
באב אל-מנדב, בינתיים, אינו צריך להיסגר. די בכך שהאוניות יחששו לעבור בו. עבור החות'ים ואיראן, הפחד הזה הוא כבר נשק: זול יותר מצי מלחמה, קשה יותר לנטרול ובעל יכולת להשפיע על מחירי הדלק והמזון כמעט בכל בית בעולם.