בתגובה לפרסום הביקורת העניינית, סביבתו של ואנס הגיבה בזעם. צוות התקשורת של סגן הנשיא פנה למערכת העיתון ודרש תיקונים קטנוניים למאמר קודם שכתבה סטרסל, תוך התעלמות ממהות הטענות המרכזיות. במקביל, סגן ראש המטה של ואנס וצבא של משפיעני רשת המקורבים אליו הציפו את הרשתות בהאשמות חסרות שחר. הם כינו את העיתונאית בכינויים כגון "מרקסיסטית", "בוגדת" ו"שופר של תורמים".
בחלק מהמקרים אף הופצו טענות שקריות כאילו הביקורת נגדו נבעה מכך שלקח חופשת לידה, למרות שבפועל בנו נולד רק חמישה ימים לאחר אותה היעדרות שנויה במחלוקת.
סטרסל מסכמת את מאמרה באבחנה פוליטית נוקבת: פוליטיקאים מצליחים נוטים לגייס בני ברית חדשים, ולא להבריח את הקיימים. ההתנהלות הכוחנית של סביבת ואנס, לטענתה, נובעת מחוסר ביטחון מובהק ומההבנה שהאג'נדה השמרנית-לאומנית שלו פשוט אינה זוכה לתמיכה מספקת בקרב הרפובליקנים המסורתיים. במקום להתמודד עם הביקורת ולהציג טיעונים ענייניים, בוחר מחנה ואנס להשתיק את מבקריו בטקטיקות קיצוניות שמזכירות במידה רבה את פעילי השמאל הרדיקלי.
התרעות פיקוד העורף