"אני זוכרת את זה היטב", היא משחזרת. "המאבטחים דחקו בי לעזוב את הבניין כי הייתי האחרונה לצאת בסוף יום העבודה. כשאישרו לי לצאת, תוך שתי דקות הוא כבר טיפס על הגדר".
הדיפלומטית מודה כי כיום היא חשה בטוחה יותר בבית: "המילה 'אנטישמיות' היא לא משהו שאנחנו כישראלים מתחברים אליו ביום-יום בבית, כי אנחנו לא פוגשים את זה שם. יש לנו איומים ביטחוניים אחרים, אבל הגורל שלך נמצא בידיים שלך".
לדבריה, הנהגת המדינה בירושלים מתקשה להבין את ממדי האנטישמיות בבריטניה, אשר מתודלקים, בין היתר, על ידי התקשורת המקומית והפגנות התמיכה בעזה. "בסופו של דבר, האנטישמיות במגמת עלייה. מה שבירושלים לא רואים זה את הקשר הישיר בין המתקפות הללו לבין הסביבה המאפשרת", היא מסבירה, ומצביעה על השפעת השידורים והקריאות נגד צה"ל ברחובות.
"כשאני יושבת כאן ואפשר לשמוע את זה מבחוץ, אתה חושב לעצמך: 'אם אצא מהשגרירות, האם אהיה בטוחה?'. זה היה מבהיל".
היחסים הדיפלומטיים, שהגיעו לשיא של שיתוף פעולה בתקופת הממשלה השמרנית, ספגו מכה אנושה עם ניצחונותיה של מפלגת הלייבור והחלטותיה להשעות רישיונות ייצוא נשק ולהכיר במדינה פלסטינית.
"בריטניה הפכה, במובן מסוים, להרבה פחות רלוונטית בתהליכי קבלת ההחלטות שלנו ולפחות משפיעה באזור", מציינת גרודסקי אקשטיין בצער.
את דבריה היא חותמת בפנייה ישירה לציבור ולמנהיגים בבריטניה: "שימו את עצמכם בנעליים של ישראל. אני מבינה שיש אמפתיה גדולה כלפי הפלסטינים, אבל עליכם להבין שגם הדמוקרטיה שלנו זקוקה ליד ידידותית".
התרעות פיקוד העורף