"די. די לקלישאות. די לתגובות הריקות מתוכן, שאחרי כל מעשה חוזרות על אותו אוצר מילים ולא אומרות שום דבר מפורש", כתב מנסור. "בואו נקרא לזה בשם: זה איסלאמיזם. לא 'הקצנה' בחלל ריק, לא 'אלימות' בלי כתובת ולא 'מפגע בודד ומבולבל'. זו אידיאולוגיה שיש לה שם, רשימת אויבים ותפיסת עולם סגורה שמקדשת הרג". לדבריו, אותה "רשימת אויבים" כוללת יהודים, נוצרים, מוסלמים ליברלים, אתאיסטים, הומואים ואנשים קווירים - "כל מי שחוגג את החיים במקום להכפיף אותם לציווי".
"הם מנצלים את החירויות כדי לפגוע בסדר שמגן עליהם"
חלק מרכזי בדבריו הופנה לאופן שבו אירופה, ובעיקר גרמניה, מתמודדת עם איסלאמיזם. מנסור טען כי קיצונים איסלאמיסטים מרגישים בנוח באירופה משום שהם מצליחים, לדבריו, להשתמש בחירויות הדמוקרטיות עצמן כדי לקדם אידיאולוגיה שמתנגדת לסדר הליברלי.
בהמשך התייחס מנסור לבחירת היעד וטען כי אין לראות בפגיעה באירוע של הקהילה הלהט"בית מטרה מקרית. "זה לא צירוף מקרים שהטרוריסט דהר לתוך חגיגה קווירית. מצעד הגאווה אינו יעד אקראי. הוא הסמל של אותו סדר שהאיסלאמיסט שונא יותר מכל", כתב. לדבריו, דווקא החברה האירופית אימצה לאורך זמן דפוס של הימנעות מעימות ישיר עם האידיאולוגיה הזו. "החברה הזאת הפכה את ההסתכלות הצידה לשיטה. עושים קונטקסטואליזציה, עושים רלטיביזציה", כתב.
מנסור חתם באמירה חריפה: "סובלנות שאינה מסוגלת לקרוא לאויב הסובלנות בשמו, בסופו של דבר מגינה רק עליו. החירות לא מתה בגלל הטרור. היא מתה בגלל חוסר היכולת שלנו לדבר אחריו".
התרעות פיקוד העורף