"ביומיים האחרונים הוא אכן מילא תפקיד מרכזי ומשמעותי", ציטט ה"טלגרף" מקור המצוי בלב המשא ומתן. "יש לו בסיס כוח טוב בעזה, וקשרים מצוינים עם הפלגים השונים שם". מקור נוסף הדגיש כי הצעתו של דחלאן לחמאס מהווה למעשה "גלגל הצלה פוליטי".
דחלאן בן ה-64 מהווה עוגן קבוע בפוליטיקה הפלסטינית כבר למעלה מארבעה עשורים, מימי הסכמי אוסלו בתחילת שנות התשעים ועד להסכמי אברהם בשנת 2020. הוא שירת תחת יאסר ערפאת ומחמוד עבאס, אך גם הסתכסך עמם קשות. כראש מנגנון הביטחון בעזה לפני השתלטות חמאס ב-2007, הוא רקם קשרים עמוקים וארוכי טווח עם ה-CIA ועם סוכנויות מודיעין רבות באזור.
כיום הוא מתגורר בגלות בין מגדליה הנוצצים של אבו דאבי, שם הוא משמש כיד ימינו ואנש סודו של שייח' מוחמד בן זאיד, נשיא איחוד האמירויות. דחלאן, איש עסקים אמיד בזכות עצמו, מבוקש גם על ידי טורקיה, שהציבה על ראשו פרס של 700 אלף דולר בגין מעורבותו לכאורה בניסיון ההפיכה הכושל במדינה בשנת 2016.
מומחים מסבירים כי העסקה הבשילה בזכות התלכדות של מספר צירי זמן מורכבים. הראשון שבהם הוא העייפות של המתווכים; לאחר כמעט שנה של שיחות, המצרים איבדו סבלנות והציבו לחמאס אולטימטום נוקשה. סעיף הפירוז (סעיף 8) נסגר רק לאחר שחמאס הבטיח כי חובותיו לספקים, קבלנים ופקידים - סכום המגיע לכ-400 מיליון דולר המעוגן בסעיף 5 - ישולמו במלואם, עניין של כבוד ופטרונות עבור הארגון.
ציר זמן מכריע נוסף שייך לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. על פי הדיווח, הבית הלבן, לאחר למעלה מ-150 ימי מלחמה מול איראן, היה זקוק נואשות להישג דיפלומטי. "טראמפ רצה להצביע על משהו, רצה לסיים את זה ולהכריז על ניצחון", ציין יו לובאט, עמית בכיר במועצה האירופית ליחסי חוץ. אך מעל הכל מרחפות הבחירות הפלסטיניות המתוכננות ל-28 בנובמבר בגדה המערבית.
דחלאן, שחבר למרואן ברגותי הכלוא בישראל, לחץ על חמאס להצטרף אליו למאבק הפוליטי מול אבו מאזן מתוך הבנה שהמסלול הצבאי נכשל לחלוטין. לכך סייעה העובדה שאיחוד האמירויות ודחלאן הזרימו סכומי עתק של סיוע הומניטרי לעזה, ובכך קנו השפעה דרמטית וחסרת תקדים בשטח.
הציר היחיד שכלל לא נלקח בחשבון, כך נראה, הוא זה של ישראל. הדרישה לנסיגת צה"ל מהרצועה, הפסקת האש והחלפתו במנגנון פקידותי וביטחוני פלסטיני היא סיוט פוליטי עבור ראש הממשלה בנימין נתניהו, רגע לפני הבחירות בישראל שנקבעו ל-27 באוקטובר.
התרעות פיקוד העורף