במשך עשרות שנים נחשב ארגון השדולה הפרו-ישראלי AIPAC לאחד הגופים המשפיעים ביותר בפוליטיקה האמריקאית. תמיכתו במועמדים לקונגרס ולסנאט נתפסה כמנוף משמעותי בדרך לניצחון בקלפי, אך לפי דיווח ב"פייננשל טיימס", המציאות הפוליטית השתנתה באופן דרמטי. במערכות בחירות רבות ברחבי ארצות הברית הפכה התמיכה של הארגון ממקור כוח לנקודת תורפה, כאשר יריבים פוליטיים משתמשים בקשר ל-AIPAC ככלי תקיפה מרכזי נגד מועמדים.
אחת הדוגמאות הבולטות לכך נרשמה בפריימריז הדמוקרטיים לסנאט במדינת מישיגן. במהלך עימות טלוויזיוני בין המועמדים תקף המועמד הפרוגרסיבי עבדול אל-סייד את יריבתו, חברת הקונגרס היילי סטיבנס, והאשים אותה כי היא נהנית מתמיכה כספית נרחבת מצד AIPAC. לדבריו, הארגון השקיע כ-46 מיליון דולר במרוץ במטרה לסייע לבחירתה משום שהוא רואה בה מי שתתמוך בעמדותיו באופן עקבי. סטיבנס דחתה את ההאשמות והבהירה כי מחויבותה נתונה לתושבי מישיגן בלבד.
בקרב מבקריו מהשמאל נטען כי הארגון מעניק תמיכה כמעט בלתי מסויגת למדיניות ממשלות ישראל, ובמיוחד למדיניות שקידמו ממשלותיו של בנימין נתניהו, ופועל נגד מועמדים דמוקרטים שמביעים ביקורת על ישראל. במקביל, גם חלקים מהימין הפוליטי החלו לתקוף את הארגון. לאחר שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פתח במלחמה מול איראן, טענו מבקרים המזוהים עם מחנה "אמריקה תחילה" כי המהלך הושפע מלחצים שהפעילו ישראל ו-AIPAC על הממשל האמריקאי.
לפי הכתבה, תהליך זה השפיע גם על האופן שבו נתפס AIPAC, כאשר מבקריו החלו לראות בו ארגון שמייצג קו מדיני מסוים ולא גוף הפועל לשימור קונצנזוס רחב סביב היחסים בין שתי המדינות.
מאז הקמת ועד הפעולה בשנת 2022, הוזרמו באמצעותו עשרות מיליוני דולרים למרוצים פוליטיים שונים, בין היתר כדי לסייע למועמדים שנתפסים כתומכי ישראל ולהיאבק במועמדים שנחשבים ביקורתיים כלפיה. לפי הכתבה, עצם השימוש בסכומי כסף כה גדולים הפך את AIPAC למטרה עבור פוליטיקאים הטוענים כי לבעלי הון ולקבוצות אינטרס יש השפעה גדולה מדי על מערכת הבחירות האמריקאית.
לצד זאת, הארגון מציג גם נתונים שלפיהם מרבית המועמדים שבהם תמך ממשיכים לנצח בבחירות. לדבריו, עד כה במחזור הבחירות הנוכחי ניצחו 188 מועמדים שזכו לתמיכתו, בעוד ש-14 מועמדים שהוגדרו על ידו כאנטי-ישראליים הובסו. למרות זאת, מסכם הדיווח כי AIPAC ניצב כיום בפני אתגר רחב בהרבה מהוויכוח סביב מדיניות ישראל. הארגון הפך לחלק מדיון ציבורי רחב על כוחן של קבוצות שדולה עתירות ממון, השפעתן על הפוליטיקה האמריקאית והמחיר הציבורי שעלולים לשלם מועמדים המזוהים עמן.