התקשורת האיראנית סיקרה את המשבר באופן מצומצם יחסית בניגוד לאל־ג'זירה ולכלי תקשורת פלסטיניים, שהדגישו את רצונו של כ"ץ להגן על מתנחל, באיראן התמקדו בעיקר בעימות בין הדרג המדיני לצמרת צה"ל ובניסיון השר להפגין שליטה בצבא.
סוכנות מהר תיארה את האירוע כ"התפתחות נדירה במבנה הפיקוד" וכסימן להעמקת המחלוקות בין הדרג המדיני לדרג הצבאי בישראל. באתר ח'בר אונליין הופיע המסגור החריף ביותר, תחת הכותרת: "מתיחות חסרת תקדים בצמרת הביטחונית בישראל, הצבא דחה את הוראת שר המלחמה".
רשת קדס פרסמה כותרת שלפיה מדובר ב"תקדים מסוגו: הדחת מפקד צבא הכיבוש בגדה בשידור חי", והדגישה כי המחלוקת סביב צו הגבלה שהוטל על מתנחל היא ש"הציתה את המשבר" בין כ"ץ לבלוט. עם זאת, האתר הבהיר כי בלוט אינו נחשב למתנגד להתנחלויות, וציין כי שיתף פעולה עם הרחבת מאחזים ועם מדיניות השר בצלאל סמוטריץ'.
באתרים "פלסטין עכשיו:", "אל־חורייה", "מדאר ניוז" ו־"PNN" הובלטה הצהרתו של כ"ץ: "שליטתי במערכת מוחלטת". האתרים הציגו את הדברים כהוכחה לניסיון של הדרג הפוליטי להכפיף את צה"ל לצרכיו. בכמה מהדיווחים צוטט כ"ץ אומר כי הוא רוצה צבא ש"מכה באויבים ומגן על המתנחלים".
מרבית הפרסומים התבססו על דיווחים מכלי תקשורת ישראליים ועל תגובת דובר צה"ל, שלפיה ההודעה לא תואמה עם הרמטכ"ל. עד שעות הצהריים לא פורסם דיווח עצמאי ובולט בנושא בסוכנות ופא, במען, בצפא או בשהאב.
התרעות פיקוד העורף