דובר משרד הפנים המרוקאי, רשיד אל-חלפי, הצהיר כי נהירתם של רבבות המהגרים לעיר הספרדית הקטנה שעל חוף הים התיכון "אינה תוצאה של נסיבות מקריות או ספונטניות". לדבריו, מדובר בשילוב של מספר גורמים, ובראשם הפצת מידע מטעה, פעילות של רשתות סחר בבני אדם, ופרשנות שגויה של מידע משפטי שנועדה ליצור אשליה כי ניתן להיכנס לשטח אירופה בקלות וללא השלכות חוקיות.
מהגרים מרוקאים סיפרו ל-CBS כי נחשפו לפוסטים ברשתות החברתיות שהכריזו כי "ספרד היא דלת פתוחה", שלוו בסרטונים של צעירים השוחים ממרוקו לסאוטה. מנגד, ראש ממשלת ספרד פדרו סנצ'ז, הפנה את האצבע המאשימה כלפי "מאפיות של סחר בבני אדם", שלדבריו ניצלו פסיקה עדכנית של בית המשפט העליון בספרד המקשה על גירוש מהגרים המגיעים ממרוקו דרך הים.
בינתיים, מתנהלת מלחמת גרסאות לגבי ממדי האסון. בעוד שמרוקו טוענת כי כ-40 אלף איש עשו את דרכם לסאוטה ועוד כ-1,135 למליליה, ההערכות בספרד מצביעות על בין 50 ל-60 אלף מסתננים. הפערים בולטים עוד יותר במספר ההרוגים: הרשויות בספרד דיווחו כי לפחות 72 בני אדם נספו, שטבעו או נרמסו למוות במהלך מנוסת הבהלה בגבול. משרד הפנים המרוקאי טוען מנגד כי מספר ההרוגים עומד על 11 בלבד.
התמונות הכאוטיות מחופי סאוטה, המהווה את אחד הגבולות היבשתיים היחידים של האיחוד האירופי עם אפריקה, עוררו סערה ביבשת. ראש ממשלת איטליה, ג'ורג'ה מלוני, קראה לאיחוד האירופי להשעות את הסכם שנגן עם ספרד, ואילו שר הפנים הצרפתי לורן נונייז הורה לתגבר "באופן מיידי" את הבקרות בגבול הצרפתי-ספרדי.
המשבר עורר גם גל מחאות אנטי-הגירה בתוך סאוטה, אליהן הגיעו פוליטיקאים מהימין העמוק בספרד שכינו את האירוע "פלישה". במקביל, המשבר נוצל להפצת תיאוריות קונספירציה ברשתות, כאשר גורמים שונים האשימו באופן מופרך את ישראל ב"הנדסת" ההגירה. רובם המוחלט של המסתננים כבר הוחזרו למרוקו, והרשויות הספרדיות הודיעו כי בכוונתן להקים גדרות נוספות כדי למנוע הישנות של משבר דומה.
התרעות פיקוד העורף