כעת מעריכה מדריד כי כ-69,500 מהגרים כבר הוחזרו לשטח מרוקו לאחר שחצו את הגבול, מספר הגבוה בעשרות אחוזים מההערכה המקורית שעמדה על כ-50 אלף איש בלבד. מעבר למספרים המפלצתיים של חוצי הגבולות בפרק זמן כה קצר, המחיר בחיי אדם מתברר ככבד מנשוא: מניין ההרוגים הרשמי בצד הספרדי של הגבול עומד על 72 בני אדם, בעוד שבצד המרוקאי דווח על 11 הרוגים נוספים שטבעו או נרמסו למוות.
ביקורת חריפה וצעדי ענישה כלפי מדריד
לטענת המבקרים, מדיניות ההגירה המקלה של ספרד, ובמיוחד תוכנית ההסדרה ההמונית שהעניקה מעמד חוקי למאות אלפי מהגרים - מהלך שהוביל לצמיחה בולטת בתמ"ג הספרדי אך עורר זעם בבירות אירופה - היא זו שעודדה את גל ההסתננות הנוכחי. סנצ'ס עצמו ניסה להדוף את הביקורת והאשים את רשתות ההברחה בניצול ציני של החלטת בית המשפט העליון בספרד, שהגבילה לאחרונה את זכות הממשלה לגרש לאלתר את מי שהגיעו לשטחה דרך הים.
פון דר ליין, שתגובתה הראשונית כלפי מדריד תוארה כקרירה במיוחד והעניקה רוח גבית למתקפות, שינתה אמנם את הטון בהמשך המכתב שלה לסנצ'ס ושיבחה את "הטיפול המהיר" של ממשלתו במרבית המסתננים. עם זאת, היא הבהירה בצורה חד-משמעית כי על ספרד "לעשות הרבה יותר כדי לחזק את גבולותיה בנקודות קריטיות", וקראה לשימוש נרחב במחסומים פיזיים.
זעם בספרד: "תגובה אגואיסטית ומקוטבת"
במדריד, מנגד, שוררת תחושת נטישה מהדהדת וזעם רב כלפי השותפות האירופיות. ראש הממשלה סנצ'ס לא נשאר חייב והגדיר פומבית את תגובת מדינות האיחוד כ"אגואיסטית, מקוטבת ולא חוקית", כזו המונחית אך ורק על ידי "דעות קדומות, פייק ניוז, בורות או אינטרס פוליטי קר".
מעבר לסוגיית ההגירה גרידא, נראה כי בדידותה של ספרד נובעת מסיבות גיאופוליטיות רחבות וסבוכות בהרבה. התנגדותה של מדריד להגדיל את תקציב הביטחון ל-5% מהתמ"ג מעוררת זעם בקרב מדינות צפון אירופה, המוטרדות מאוד מהמלחמה באוקראינה. במקביל, עמדותיה הביקורתיות של ספרד כלפי ישראל והעימות הפומבי המתמשך של סנצ'ס עם תנועת הימין העולמי תרמו לבידודו המדיני.
התרעות פיקוד העורף