גם בפתיחת מערכת הבחירות הכללית, הסוגיה הישראלית נמצאת בסדר היום של המועמדים - אל-סייד הוא מועמד אנטי-ישראלי מובהק בעמדותיו: הוא מאשים את ישראל ב"רצח עם" וב"אפרטהייד", מתנגד לסיוע הצבאי האמריקאי ודורש להפסיק לא רק העברת פצצות או נשק התקפי, אלא מכירת ציוד צבאי מכל סוג לישראל.
בעימות הדמוקרטי אמר: "איננו יכולים להמשיך למכור נשק למדינה שמבצעת הפרות זכויות אדם, רצח עם ואפרטהייד". הוא גם אינו מכיר בקיומה של ישראל כמדינה יהודית.
הגיע מלמטה וניצח את הממסד
אל-סייד נשאר כמעט לכל אורך הקמפיין עם אותו מסר: המערכת הפוליטית נשלטת בידי תאגידים, מיליארדרים ושדולות. בנאום הסיום שלו בעימות אמר כי הבחירה היא בין "פוליטיקה של העם, בידי העם ולמען העם", לבין פוליטיקה "של התאגידים, בידי המיליארדרים ולמען האינטרסים המיוחדים".
מסלול מטאורי: מי אתה, עבדול אל סייד?
אל-סייד מציג עצמו כרופא, ובצדק מחזיק בתואר MD, אך הוא לא השלים התמחות קלינית ואינו רופא מורשה המטפל בחולים. תחום עיסוקו היה אפידמיולוגיה, מדיניות בריאות וניהול מערכות ציבוריות. ההבחנה הזאת שימשה את יריביו כבר במערכת הבחירות למושל ב-2018, אך אינה מבטלת את הכשרתו האקדמית או את ניסיונו בבריאות הציבור.
בתפקידו עסק בבדיקת עופרת במי השתייה בבתי הספר, בהענקת משקפיים לילדים, בפיקוח סביבתי ובהקמה מחדש של שירותים עירוניים. בין 2023 ל-2025 ניהל את מחלקת הבריאות, השירותים החברתיים ושירותי הוותיקים במחוז ויין. הוא קידם תוכנית לרכישת חובות רפואיים ומחיקתם, שנועדה להגיע לפוטנציאל של 700 מיליון דולר. בדיקות עובדות מצאו כי הוא הציג לעיתים את היעד כאילו כבר הושג במלואו, אף שבפועל נמחק עד אז רק חלק מהסכום.
ב-2024 הצביע בבחירות המקדימות בעד האפשרות "לא מחויב", כחלק מהמחאה נגד תמיכת ממשל ביידן בישראל, אך בהמשך תמך בקמלה האריס. אל-סייד הפך את ישראל ואת איפא"ק לסמלים מרכזיים בטיעון שלו נגד השפעת הכסף על הפוליטיקה האמריקאית. "במשך זמן רב מדי, מדיניות החוץ שלנו נמסרה לידי מדינת ישראל ואיפא"ק", טען בעימות. הוא קישר שוב ושוב בין מיליארדי הדולרים המועברים לישראל לבין מחסור במימון לבריאות, חינוך ותשתיות במישיגן.
הוא גינה את טבח השבעה באוקטובר ואמר שלישראלים ולפלסטינים מגיעות זכויות שוות לשלום, לכבוד ולהגדרה עצמית. עם זאת, הוא נמנע מהכרה חד-משמעית בזכותה של ישראל להתקיים דווקא כמדינה יהודית, והצהיר כי יתמוך בכל מודל שעליו יסכימו שני העמים. מבחינת תומכיו זו עמדה אוניברסלית; מבחינת מבקריו, זו התחמקות מהכרה בלגיטימיות של מדינת הלאום היהודית.
קמפיין לא שגרתי
אל-סייד סירב להתנער ממנו, אמר שאינו מסכים עם כל דבריו והציג את הדרישה להחרימו כחלק מ"תרבות הביטול". המדיניות שקידמו השניים מזוהה עם השמאל הסוציאליסטי האמריקאי: ביטוח רפואי עבור כולם, מיסוי מוגבר על מיליארדרים, פירוק מונופולים, החלשת רשויות ההגירה וצמצום כוחם של תאגידים. עם זאת, אל-סייד עצמו מתנער מהתווית סוציאליסט. "אני לא סוציאליסט", אמר, "אני קפיטליסט שמבין כיצד הקפיטליזם עובד".
אל-סייד לא הסתפק במסרים כלכליים. הוא הפך את גבריותו ואת כושרו הגופני לחלק גלוי מהמותג הפוליטי שלו. סרטונים שבהם הוא מרים משקולות הופצו ברשתות, ובתגובה למי שפקפק במשקל שהרים כתב: "זה 315 פאונד (כ-240 ק"ג), חביבי". הסרטון זכה למיליוני צפיות וסייע לו לבנות תדמית שונה מזו של הפוליטיקאי הפרוגרסיבי האקדמי והשגרתי.
במקביל הואשם אל-סייד בסקסיזם בעקבות התבטאויות חריפות נגד סטיבנס ונשים אחרות. הוא אמר על סטיבנס כי אולי צריך ללמד אותה "לחבר שני משפטים קוהרנטיים". אולם בדיקת עובדות מקומית קבעה שרוב הפרסומות שהציגו אותו כמי שנוהג לזלזל בנשים הוציאו ביקורת פוליטית מהקשרה ולא הוכיחו דפוס מיזוגיני.
ממדאני של המערב התיכון, עם אופציה לבית הלבן
החוקה דורשת שנשיא ארצות הברית יהיה אזרח מלידה, בן 35 לפחות ותושב המדינה במשך 14 שנה. אל-סייד עומד בתנאים האלה, ולכן לפחות מבחינה חוקתית יוכל בעתיד להתמודד לנשיאות. זו עדיין אפשרות תיאורטית, אך ניצחון בסנאט במדינת מפתח יהפוך אותו מיד לדמות לאומית.
הניצחון בפריימריז הוכיח שאל-סייד יכול להביס כסף גדול, את הנהגת המפלגה ואת איפא"ק. הבחירות הכלליות יבדקו שאלה קשה בהרבה: האם קואליציה של צעירים, מוסלמים, ערבים, פעילי שמאל וחברי איגודים מקצועיים יכולה להביא מועמד אנטי-ישראלי ופרוגרסיבי לסנאט מטעם אחת המדינות המתנדנדות החשובות באמריקה.
התרעות פיקוד העורף