הפרטים לא אושרו בידי גורם רשמי ולא ניתן היה לאמתם באופן עצמאי. באיראן אינטרנשיונל ציינו כי פזשכיאן עצמו סיפר באמצע חודש מאי שנועד עם חמינאי במשך שעתיים וחצי, ב"אווירה ידידותית", אולם המקורות הציגו גרסה שונה בתכלית.
לדבריהם, לשכת חמינאי הסכימה לקיים את המפגש רק לאחר הפעלת לחץ מצד הנשיא, והבהירה לו כי בניגוד למקובל, הוא לא יתקבל במעונו הקבוע של המנהיג. מאבטחיו של פזשכיאן הובילו אותו לנקודה לא ידועה בבירה, שם המתין רכב מסחרי בעל חלונות כהים.
לפי הדיווח, פזשכיאן וחמינאי ישבו במושב האחורי של הרכב, אך לא הורשו ללחוץ ידיים או לראות זה את זה. נטען כי השניים יכלו לשמוע רק את קולותיהם וכי השיחה נמשכה דקות ספורות בלבד, ולאחריה התבקש הנשיא לעזוב את המקום.
"האם זה באמת היה המנהיג?"
לא ברור אם הדברים נאמרו מתוך כעס ותסכול או שפזשכיאן אכן הטיל ספק בזהות האדם שישב מולו. עוד דווח כי הנשיא ביקש לקיים פגישה נוספת עם חמינאי, הפעם במעונו הרשמי, אך בקשתו נדחתה בשלב זה. הדיווח מתפרסם על רקע הסודיות הכבדה סביב מוג'תבא חמינאי. לפי איראן אינטרנשיונל, מאז שנבחר בידי מועצת המומחים למנהיגה השלישי של הרפובליקה האסלאמית, לפני כחמישה חודשים, לא פורסם תיעוד קולי או חזותי שלו.
גם בכירי המשטר מודים כי רק מעטים נפגשו עמו. שר החוץ האיראני עבאס עראקצ'י אמר בחודש יולי כי לא ראה את חמינאי בתקופה האחרונה, וכי רק מספר מצומצם של אנשים הורשו להיפגש איתו. יום לאחר מכן טען פזשכיאן כי מספר המפגשים עם המנהיג דווקא גדל.
איום ההתפטרות והמאבק על מוקדי הכוח
אם הפרטים נכונים, הם עשויים להעיד על יחסים מתוחים במיוחד בין הנשיא לבין המנהיג העליון, ועל ניסיון מצד חמינאי לרכז בידיו את השליטה במוסדות הביטחון, במדיניות החוץ ובמוקדי קבלת ההחלטות. עם זאת, בהיעדר אישור רשמי או תיעוד פומבי, סימני השאלה סביב המפגש וזהות האדם שנכח בו נותרו פתוחים.
התרעות פיקוד העורף