כאשר נשאל אם הוא מתנגד לכל מימון צבאי לישראל, השיב אל-סייד: "אני מתנגד לסיוע צבאי ללא תנאים לכל מדינה שהיא. זה כולל את ישראל, כן, אבל זו גם מצרים... פקיסטן, סעודיה ואיחוד האמירויות". הוא הסביר כי התנגדותו נובעת ממצבם הכלכלי של תושבי מדינתו: "יש לנו קהילות במדינה שלי שבהן ההכנסה החציונית היא 14,000 דולר, ואני מאמין שיש להם זכות על כספי המסים שלהם".
אל-סייד לא עצר שם, והתייחס לסוגיית זכויות האדם תוך אזכור החוק הבינלאומי. באמירה בוטה הצהיר: "איני רוצה לממן צבא זר המבצע רצח עם, אפרטהייד, או שגורר אותנו למלחמה שאיננו צריכים לנהל". לצד זאת, הוא טען כי הוא מאמין בשוויון זכויות, שלום והגדרה עצמית "עבור ישראלים יהודים ופלסטינים כאחד".
המראיינת קייטלין קולינס הקשתה על אל-סייד ושאלה האם למרות עמדותיו יתמוך במימון מערכות הגנתיות מובהקות כמו "כיפת ברזל". תשובתו של המועמד הייתה נחרצת: "אני לא מאמין שיש באמת הבדל בין נשק התקפי או הגנתי". הוא המשיך והשווה בין המצב הביטחוני במזרח התיכון למצב מערכת החינוך בארה"ב: "אני לא מאמין שזו אחריותי לקנות נשק הגנתי עבור ממשלה זרה, כאשר הילדים שלנו חסרי הגנה מול בתי ספר שסובלים מתת-תקצוב במשך זמן רב מאוד".
התבטאויותיו של אל-סייד מתכתבות היטב עם מאמר מערכת נוקב שפורסם בעיתון ה"וול סטריט ג'ורנל", אשר ניתח את ניצחונו הדחוק בבחירות המקדימות של המפלגה הדמוקרטית במישיגן. אל-סייד, פקיד בריאות ציבורית בן 41, גבר על חברת הקונגרס היילי סטיבנס בפער זעום של אחוז אחד בלבד. על פי מאמר המערכת, ניצחונו מהווה עדות להקצנה הגוברת בשורות המפלגה הדמוקרטית, כאשר אישים דוגמת ברני סנדרס ואלכסנדריה אוקסיו-קורטז מהללים אותו כתקווה הפרוגרסיבית הגדולה הבאה.
ה"וול סטריט ג'ורנל" מקדיש תשומת לב מיוחדת לעוינותו של אל-סייד כלפי ישראל, ומציין את דרישתו להפסיק כליל את הסיוע הצבאי האמריקני למדינה, ואת האשמותיו כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה. מאמר המערכת חושף כי לאחר שישראל חיסלה השנה את מנהיגה העליון של איראן, עלי חמינאי, בהפצצה אווירית, תועד אל-סייד באומרו כי יבחר לשתוק לנוכח האירוע משום ש"יש הרבה אנשים בדירבורן שעצובים היום". העיתון מדגיש כי דירבורן היא מוקד של רגשות אנטי-ישראליים ואהדה לחמאס במישיגן. בנוסף, אל-סייד ניהל קמפיין משותף עם חסן פייקר, תומך בברית המועצות ודמות שנויה במחלוקת, שהצהירה בעבר כי ארצות הברית "הייתה ראויה ל-11 בספטמבר".
לצד מדיניות החוץ, האג'נדה של אל-סייד כוללת תמיכה בביטוח בריאות ממשלתי לכל, מס עושר, וביטול סוכנות האכיפה וההגירה האמריקנית, אותה הוא מאשים ב"נרמול כוח פרה-צבאי ברחובותינו". מאמר המערכת של העיתון מזהיר כי בחירתו של מועמד שמאלי כל כך עלולה לעלות לדמוקרטים באובדן הרוב בסנאט, במיוחד במדינת מפתח מתנדנדת כמו מישיגן, שם יתמודד מול מועמד רפובליקני חזק בדמותו של סוכן ה-FBI לשעבר מייק רוג'רס. ואולם, נראה כי אל-סייד כבר מתכנן את כיבוש המפלגה מבפנים.
על פי הקלטה מודלפת שצוטטה ב"וול סטריט ג'ורנל", אל-סייד הציב לעצמו כמטרה עתידית להביא להבסתו ב-2028 את הסנאטור הדמוקרטי הפרו-ישראלי מפנסילבניה, ג'ון פטרמן, והסביר לגיבוי תומכיו: "שים ענק אחד על שיפוד, ואז כל השאר יבינו את המסר". המאמר חותם בתהייה עוקצנית האם תושבי מישיגן באמת מעוניינים להפוך את הפוליטיקה האמריקנית למקוטבת ושמאלית עד כדי כך.
התרעות פיקוד העורף