טורקיה מנצלת את נפילת משטר אסד ואת הוואקום שנוצר בסוריה כדי לבסס את מעמדה ככוח הצבאי, הכלכלי והמדיני המשפיע ביותר במדינה. מאמר פרשנות שפורסם ב-Arab News מתאר כיצד אנקרה אינה מסתפקת עוד באבטחת הגבול המשותף, אלא פועלת לעצב מחדש את הצבא הסורי, להשתלב בשיקום המדינה ולחבר אותה למערכת הכלכלית והאזורית בהובלתה.
לטורקיה גבול באורך 911 קילומטרים עם סוריה, ולכן היא רואה ביציבותה ובשמירה על אחדותה אינטרס ביטחוני ישיר. מדינה סורית מאוחדת אמורה, מבחינת אנקרה, לצמצם את הסכנות לאורך הגבול ולבלום תנועות פליטים חדשות לשטחה. אולם השאיפות הטורקיות מרחיקות לכת הרבה מעבר לניהול הגבול.
על פי המאמר, טורקיה מחזיקה כיום יותר מ-20 אלף חיילים ואנשי ביטחון בצפון-מערב סוריה. הכוחות נהנים ממערכי לוגיסטיקה, חיפוי אווירי, ציוד מתקדם ומערכות הגנה מפני טילים - נוכחות מבצעית שאין כיום לאף כוח אזורי אחר במדינה. באוגוסט 2025 עוגנה המעורבות בהסכם לשיתוף פעולה צבאי בין אנקרה לדמשק, הכולל מאבק בטרור, פינוי מוקשים, הגנת סייבר, הנדסה צבאית ולוגיסטיקה.
יועצים טורקים מסייעים כעת בשינוי מבנה הפיקוד ותורת הלחימה של הצבא הסורי. משלחות צבאיות מטורקיה נפגשות בקביעות עם נציגי משרד ההגנה בדמשק, ואנקרה הציבה נספח צבאי בבירה הסורית כדי לפקח על יישום התוכניות.
האתגר עצום. משרד ההגנה הסורי שואף להגדיל את הצבא מכ-100 אלף חיילים לכ-200 אלף בתוך חמש שנים, ובמקביל לשלב במסגרתו כ-130 ארגונים ופלגים חמושים. הצבא החדש נבנה כמעט מהיסוד, לאחר שלפי המאמר תקיפות ישראליות שבוצעו בעקבות קריסת משטר אסד השמידו יותר מ-85% מהנכסים הצבאיים של סוריה, ובהם מרבית חיל האוויר, חיל הים ותשתיות ההגנה המרכזיות.
טורקיה נכנסה לוואקום הזה ומספקת הדרכה, אמצעי לוגיסטיקה, מערכות תצפית ותקשורת וכן ציוד צבאי זול יחסית, ובהם כלי רכב משוריינים, כטב"מי ביירקטאר, נשק קל ומערכות רקטיות לטווח קצר.
לצד הממד הצבאי, אנקרה ודמשק מקדמות שותפות אסטרטגית בתחומי המסחר, האנרגיה, התחבורה, התשתיות וההשקעות. המדינות מתכננות לפתוח מחדש מעברי מכס שנסגרו במהלך שנות המלחמה, בנקים טורקיים נערכים לפתיחת סניפים בסוריה והבנקים המרכזיים של שתי המדינות מנהלים שיחות להעמקת הקשרים.
היעד הוא להגדיל את הסחר השנתי בין המדינות מ-3.7 מיליארד דולר כיום לחמישה מיליארד בתוך שנתיים, ובהמשך לעשרה מיליארד דולר בתחילת העשור הבא. טורקיה גם פעלה להסרת הסנקציות האמריקאיות והאירופיות מעל סוריה, מתוך הבנה שהשקעות הענק הנדרשות לשיקום לא יגיעו כל עוד המגבלות המערביות נותרות בתוקף.
אנקרה מבקשת במקביל להפוך את סוריה למסדרון תחבורה וסחר אזורי. "פרויקט ארבעת הימים" המוצע נועד לחבר דרך טורקיה וסוריה בין המפרץ הפרסי, הים הכספי, הים התיכון והים השחור. שיחות עם ירדן עוסקות בהרחבת מסילות רכבת, חיבור לנמלים והקלת תנועת המשאיות ברחבי המזרח התיכון.
ההשפעה מתפשטת גם למערכת החינוך. משרדי החינוך של טורקיה וסוריה חתמו ביולי 2025 על הסכם לשיתוף פעולה בפיתוח תוכניות לימוד, הכשרת מורים, חינוך מקצועי ושיקום בתי ספר שנפגעו במלחמה. הסכם נוסף כולל הקמת אוניברסיטה טורקית-סורית משותפת, הכרה הדדית בתארים וסיוע בחזרתם של עשרות אלפי סורים שלמדו בטורקיה.
התמונה המצטיירת היא של סוריה שבה טורקיה אינה רק שכנה או בעלת ברית, אלא הכוח המרכזי שמארגן את בנייתם מחדש של הצבא, הכלכלה והמוסדות. עם זאת, יכולתה להפוך את היתרון הנוכחי לשליטה אסטרטגית ארוכת טווח תלויה בהצלחת הצבא הסורי לאחד את הפלגים החמושים, בהמשך הסרת הסנקציות ובנכונותן של המעצמות ומדינות האזור להשלים עם התרחבות ההשפעה הטורקית.