הלחץ על חיזבאללה מתרחב מהזירה הצבאית גם אל הזירה הכלכלית. מקורות לבנוניים מסרו לאתר "ארם ניוז" כי בתקופה האחרונה החל טיפול בכמה מסלולים במקביל, שנועדו לצמצם את יכולותיו הפיננסיות, המשפטיות והמבצעיות של הארגון, על רקע לחץ אמריקאי וישראלי שהתגבר במהלך סבב המגעים האחרון ברומא.
"אל-קרד אל-חסן" במוקד
הדיווח מצביע על שינוי בדגש האמריקאי-ישראלי מול חיזבאללה. בעוד שבעבר עיקר המאמץ הופנה לארסנל הרקטות, למנהרות ולתשתיות הצבאיות, כעת המוקד עובר למה שמוגדר במערב כ"כלכלת חיזבאללה". ההנחה, לפי המקורות, היא שכל עוד רשתות המימון ממשיכות לפעול, הארגון יכול לשקם חלק ניכר מיכולותיו גם לאחר פגיעה קשה במערך הצבאי.
בדיווח נטען כי משרד האוצר האמריקאי הרחיב בחודשים האחרונים את הסנקציות על גופים ואישים שלטענת וושינגטון מהווים חלק מרכזי במערך המימון של חיזבאללה. בין היתר הוזכרו גופים הקשורים לסחר בזהב, שלפי האמריקאים משמש לעיתים להמרת נכסים לנזילות ולעקיפת מגבלות על העברות כספים.
המקורות מציינים כי הלחץ האמריקאי אינו מכוון בהכרח לחקיקה שתזכיר את חיזבאללה במפורש. במקום זאת, הכיוון הוא להחמיר ולאכוף את החוקים הקיימים בנוגע לעמותות ולגופים פיננסיים, לחזק את חוקי המאבק בהלבנת הון ובמימון טרור ולהגביר את הפיקוח על חלפנים, רשתות העברת כספים וארנקים אלקטרוניים. מבחינת וושינגטון, כך נטען, פעילות של גופים פיננסיים בהיקף משמעותי מחוץ למערכת הבנקאית הרשמית יוצרת ערוצי מימון שקשה לעקוב אחריהם ומאפשרת לחיזבאללה לנהל חלק ממשאביו הרחק מהפיקוח של המדינה.
גם תחום הזהב תופס מקום מרכזי. לפי הדיווח, בוושינגטון גובר החשד שחברות קש משמשות להמרת עתודות זהב למזומנים, במיוחד על רקע מגבלות בנקאיות וסנקציות בינלאומיות.
המאבק עובר אל מרכז הכובד
לדבריהם, זו כבר אינה סוגיה נלווית אלא חלק מהחזון האמריקאי להסדרה עתידית בלבנון: לא רק הרחקת לוחמים מהגבול או טיפול במערך הרקטי, אלא גם צמצום המערכת הכלכלית והמשפטית שאפשרה לחיזבאללה לבנות לאורך שנים מנגנונים מקבילים לאלה של המדינה.
במילים אחרות, אם בעבר המערכה נגד חיזבאללה התמקדה בעיקר במה שנמצא מעל ומתחת לקרקע, כעת היא עוברת גם אל הכסף שמאפשר למערכת כולה להמשיך לפעול.
התרעות פיקוד העורף