על אף שהברית החדשה עשויה להתברר כחסרת שיניים בפועל, הרי שאיש אינו מצפה שכוחות טורקיים יסתערו קדימה אם תפרוץ מלחמה בין הודו לפקיסטן, העיקר כאן הוא האיתות הפוליטי. על רקע המלחמה הנוכחית מול איראן, פקיסטן אמנם העבירה כוחות וסוללת הגנה אווירית לסעודיה בעקבות הסכם קודם מ-2025, אך כשטילים איראניים משוגרים לעבר הממלכה, שיחת הטלפון הראשונה מריאד עדיין מופנית לוושינגטון. זה מה שחשוב באמת.
מעבר לכך, מזהיר המאמר מפני סכנה גרעינית. הצטרפות טורקיה לציר הסעודי-פקיסטני, שלו היבטים גרעיניים עמומים, צריכה לעורר דאגה. כאשר נשאל בחודש פברואר שר החוץ הטורקי בשידור חי האם ארצו צריכה לחתור לפצצה, הוא הגיב בשתיקה ארוכה ובחיוך. כל אלו מדגישים את הצורך של הקונגרס האמריקני למנוע מסעודיה יכולת העשרת אורניום עצמאית במסגרת עסקת הגרעין. השורה התחתונה ברורה: כשמעצמת-על מגמגמת, כוחות אזוריים דואגים לעצמם, והפעם, זה קורה על חשבון האינטרסים של המערב.
לעומת זאת, ההסכם עם ארה"ב הוא הסכם לפי סעיף 123, שנועד להסדיר שימושים אזרחיים בטכנולוגיה גרעינית ומחייב מנגנוני פיקוח ואי-הפצה. עם זאת, העובדה שפקיסטן היא מעצמה גרעינית עלולה לעורר חששות בוושינגטון, במיוחד לנוכח העמימות סביב האפשרות שסעודיה נהנית בפועל מ"מטרייה גרעינית" פקיסטנית. אם הברית תתרחב בעתיד להצבת נשק גרעיני, העברתו או הענקת שליטה סעודית עליו, הדבר עלול ליצור התנגשות משמעותית עם משטר אי-ההפצה ולסכן את ההסכם האמריקני, שעדיין נמצא בהליך בחינה בקונגרס.
התרעות פיקוד העורף