"ההסכם עם פקיסטן וסעודיה דומה מבחינה טכנית לסעיף 5 של אמנת נאט"ו", אמר פידאן, לפי דיווח אל-ג'זירה. לדבריו, ההסכם אינו מופנה נגד איראן או נגד מדינה מסוימת. "איראן אינה היעד, ואף אחד אינו יעד כל עוד הוא אינו תוקף את המדינות החברות", הוסיף שר החוץ הטורקי.
דבריו של פידאן מגיעים יממה לאחר שטורקיה, סעודיה ופקיסטן חתמו על הסכם ההגנה המשותף במכה. העיקרון המרכזי בהסכם קובע כי מתקפה על אחת משלוש המדינות תיחשב למתקפה על שלושתן, במטרה ליצור מנגנון של הרתעה קולקטיבית ולהעמיק את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן.
ההסכם החדש מרחיב למעשה את מסגרת ההגנה ההדדית שעליה חתמו סעודיה ופקיסטן כבר בספטמבר 2025. כעת הצטרפותה של טורקיה, שהיא גם חברה בנאט"ו ומחזיקה באחד הצבאות הגדולים בברית, מעניקה למסגרת החדשה משקל צבאי וגיאו-פוליטי משמעותי יותר.
ההשוואה לסעיף 5 של נאט"ו ממחישה כי שלוש המדינות מבקשות להציג את ההסכם לא רק כהצהרת כוונות פוליטית, אלא כמסגרת ביטחונית המבוססת על עיקרון של הגנה קולקטיבית, תוך ניסיון להבהיר לטהרן כי הקמתה אינה מהווה כשלעצמה הכרזה על ברית אנטי-איראנית.
בראיון לסוכנות הידיעות הממלכתית "אנאדולו", טען שר החוץ הטורקי כי "הדבר שישראל הכי מפחדת ממנו הוא בידוד בינלאומי", פתח פידאן את התייחסותו לישראל. "עד היום, באמצעות האמצעים הרחבים מאוד שעומדים לרשותה, שישנם גם במדינות אחרות, היא יצרה אשליה בעולם". לטענתו של שר החוץ הטורקי, ישראל בנתה "פרקטיקה פוליטית" על גבי אותה אשליה, אשר פועלת באופן תמידי לטובתה ללא קשר לנסיבות.
פידאן לא חסך במילים קשות והאשים את ישראל בביצוע פשעים חמורים: "הם מבצעים רצח עם, ואפילו אז ייתכן שלא יקרה להם כלום". עם זאת, הוא ציין כי המגמה משתנה והעולם מתעורר: "כל העולם, עם המצפון שלו, רואה עכשיו את הפער השטני בין האשליה למציאות". הוא הרחיק לכת והשווה את ההשפעה הישראלית לזרועות תמנון: "מוחותיהם של אנשים בעולם מעוצבים על ידי תנועת מידע ואשליה שפועלת כמו זרועות של תמנון".
בהמשך הריאיון לסוכנות "אנאדולו", התייחס פידאן גם למערכת היחסים המתהדקת עם קהיר, בניסיון לבסס ציר אזורי חזק. "מצרים היא השותפה הטבעית שלנו בכל הסוגיות", הצהיר פידאן. הוא חשף כי מתנהלים מגעים מתקדמים לשילובה של מצרים בבריתות אזוריות: "אני מאמין שבשלב הבא מצרים תהיה בעלת ברית בתוכנו. כבר עכשיו אנו מתנהגים זה לזה כאילו היא חברה בברית". לדבריו, ישנם רק מספר עניינים טכניים שנותרו לפתרון, ואין שום סיבה שמצרים לא תיקח חלק ברביעייה האזורית, עליה מסכימות גם מדינות כדוגמת פקיסטן וסעודיה.