עוד נאמר בדיווח כי במזכר הבהיר פיינברג כי מבחינת משרד ההגנה האמריקאי, תהליכי פיתוח וייצור הנמשכים שנים אינם מספקים עוד את צורכי הצבא. הפנטגון מבקש מהתעשייה לעבור ללוחות זמנים אגרסיביים יותר, להרחיב את כושר הייצור ולהיערך להזמנות גדולות ומתמשכות. המהלך מגיע לאחר חודשים שבהם התברר היקף השחיקה במלאי הנשק האמריקאי. כבר בחודש הראשון למלחמה עם איראן שיגרה ארצות הברית יותר מ-850 טילי שיוט מסוג טומהוק ויותר מ-1,000 מיירטי פטריוט ו-THAAD. בנוסף, נעשה שימוש ביותר מ-1,300 טילים בליסטיים טקטיים של צבא היבשה במהלך השבועות הראשונים של הלחימה.
לפי הדיווח, הידלדלות מערכות ההגנה והתחמושת הגבירה את הסיכון לכוחות אמריקאיים ואף השפיעה על שיקולי הבית הלבן בנוגע להרחבת התקיפות. המחסור באמצעי הלחימה הפך גם למוקד מתיחות בין הנשיא דונלד טראמפ לבין משרד ההגנה. טראמפ מצדו טען כי לארצות הברית יש "כמויות עצומות" של תחמושת, וכי כמויות גדולות נוספות מיוצרות ונשלחות למדינה לפי הצורך.
המהלך משתלב בשורת הסכמי מסגרת שעליהם חתם הפנטגון בחודשים האחרונים עם חברות ביטחוניות ותיקות לצד חברות טכנולוגיה צעירות, במטרה להרחיב במהירות את מלאי הטילים ומערכות ההגנה. אלא שהסכמי המסגרת אינם חוזים מחייבים. בפועל, מימושם תלוי במימון מהקונגרס, ולכן חלק ניכר מהתוכניות טרם הפך להזמנות סופיות.
בין המערכות שהוגדרו כמועמדות להאצת הרכש נמצאות תוכנית Next Generation Interceptor, מערכת NASAMS, מערכות מכ"ם ניידות להגנה אווירית, מערכות מתקדמות להכשרת טייסים ומערכות מבוססות חלל למעקב אחר טילים. המסר של הפנטגון ברור: המלחמה עם איראן המחישה עד כמה מהר עלול להישחק גם ארסנל אמריקאי גדול. כעת מנסה משרד ההגנה להעביר את התעשייה לקצב ייצור שמתאים לצורכי מלחמה, אך ללא תקצוב נוסף מהקונגרס, חלק גדול מהמהלך עדיין נותר על הנייר.