על פי הדיווחים שמגיעים אלינו השבוע, ההצעה הרוסית נבחנה על ידי חיל האוויר ההודי (IAF) כפתרון זמני לגישור על פער הפער הצבאי, עד שמטוסי הקרב המתקדמים הבינוניים אמק"א (AMCA) מהדור החמישי של הודו יהפכו להיות מבצעיים. התוכנית הרוסית השאפתנית כללה את האספקה של של שתיים עד שלוש טייסות Su-57 כדי לסייע להודו לשפר את יכולת הקרב שלה, אשר מוגבלת כעת.
הצהרה זו של סינג מצטרפת לשורה שלמה של הצהרות קודמות אשר ביחד מגבשות כיוון דוקטרינלי שבו חיל האוויר ההודי מעדיף מודרניזציה כבדה של תעשיית המטוסים, ורצון להגיע לעצמרות תעשייתית תחת אטמנירבאר בהארטה ("הודו עצמאית"). הם מעוניינים לפתח בעצמם מטוסים מהדור החמישי והם מעוניינים לוותר על התלות הגאופוליטית הטמונה בייבוא מטוס הקרב, פרויקט הבייבי של פוטין, שלצערם לא מספק להודים עליונות אווירית.
עכשיו התברר, לתדהמת קרמלין, כי ניו דלהי מתכננת להשתמש בכספים האלה לרכישת מטוסי קרב צרפתיים נוספים מדגם ראפאל (Rafale) ולפיתוח מטוס קרב מדור חמישי משלה מסוג AMCA. הודו כבר שילמה מקדמה לראפאל והיא מקדמת כמה עסקאות ענק עם התאגיד לרכישת המטוסים הצרפתיים. באפריל 2025 נחתם הסכם בין הודו לצרפת בהיקף של כ-7.5 מיליארד דולרים, שבמסגרתו כבר סופו ויסופקו בעתיד, לחיל הים ההודי 26 מטוסי קרב מדגם ראפאל מארין (Rafale Marine), המותאמים לפעילות מנושאות מטוסים.
בנוסף, הודו מקדמת תוכנית לרכישת כ-114 מטוסי קרב מדגם ראפאל עבור חיל האוויר. על פי המתווה, חלק מצי המטוסים יורכב וייוצר בהודו תחת הפיקוח הצרפתי, כחלק ממדיניות "מייק אין אינדייה" (Make in India) וכחלופה לייצור מלא בצרפת. מהלכים אלה מתבססים על העסקה משנת 2016, שבה רכשה הודו 36 מטוסי ראפאל, הנמצאים כיום בשימוש חיל האוויר ההודי ומחזקים את מעמדה של הודו כמעצמה אזורית ואת צרפת כספקית נשק מרכזית.
התוכנית ההודית לפיתוח מטוס קרב מדור חמישי משלה מסוג AMCA קודמה לאחרונה על ידי ממשלת הודו באמצעות בחירת שותפים מהמגזר הפרטי כמו Tata Advanced Systems, Larsen & Toubro ו-Bharat Forge, לבניית חמישת מטוסי הדגל מהדור החמישי. התשתיות לשילוב מטוסים בצי ההודי ולביצוע ניסויים ממוקמות באנדרה פרדש (Andhra Pradesh). הרכבתם של מטוסי הדגל צפויה להסתיים בשנת 2027, ואילו פריסת המטוסים אמורה להתבצע בשנת 2028, בשעה שהטיסה הראשונה צפויה להתרחש בשנת 2029. גם אם לא יישמרו לוחות הזמנים, AMCA ייכנס לשירות מבצעי רק באמצע העשור הבא.
הדיווחים האלה העלו שאלות לגבי הפגיעות של הפלטפורמות המתקדמות מהדור החמישי. עם זאת, מומחי הגנה מציינים כי יעילותם של מטוסי קרב חמקנים תלויה לא רק בתכנון התחמקות ממכ"ם, אלא גם בחיישנים מתקדמים, מערכות לוחמה אלקטרונית, איבוד נתונים וטילים מדויקים. ההודים מקווים ששום דבר רע לא יקרה למטוס קרב מדור חמישי משלה מסוג AMCA, והם לא אוהבים לראות את הסטטיסטיקה של נפילות של ה-Su-57 הרוסי.
מגמת ההתחזקות הצבאית הסינית צפויה להביא אותה להיקף של ייצור כאלף מטוסי J-20 עד סוף העשור, לצד העיבוי וההרחבה של מערך ה-J-35. מנגד, בהיעדר מטוסי מהדור החמישי פעילים בחיל האוויר ההודי, ייווצר פער איכותי ומהותי בינה לבין בייג'ינג, מצב שיוסיף להתקיים עד למוכנות המבצעית של פרויקט ה-AMCA המקומי. במילים פשוטות, בקרב מקבלי ההחלטות והדרגים האסטרטגיים בניו דלהי שורר חשש כבד, שכן הגידול המואץ במצבת מטוסי ה-J-20 של בייג'ינג נתפס כאתגר ביטחוני קריטי המשנה את מאזן הכוחות האזורי.
היעד העיקרי של סין בבניית כוח חמקן בסדר גודל כזה צפוי להגיע למספרים מאיימים של כ-1,000 מטוסי J-20 עד שנת 2030, וכבר עכשיו מספר המטוסים הסיניים שכבר עלו לאוויר עומד על מאות, כשהסינים מנסים לאזן את ארצות הברית בזירת ה-Indo-Pacific. העליונות האווירית הזו משנה לחלוטין את מאזן הכוחות בגבול הסיני-הודי. חיל האוויר ההודי מתמודד עם מחסור מתמשך במאזן הכוחות, כאשר לרשותו עומדות כ-29 טייסות קרב פעילות בלבד, בשעה שהיעד הוא להגיע למספר של 42 טייסות. כתוצאה מכך, הצי הסיני המורכב מכ-1,000 מטוסי קרב מהדור החמישי עולה מספרית על כל כוחות הקרב של הודו גם יחד.
למרות שאין בידינו עדיין אישורים רשמיים עם פרטי העסקה הסינית-פקיסטנית, וטרם התגלו לוחות הזמנים או היקפה המדויק של העסקה, ההערכות המודיעיניות מעריכות כי פקיסטן תצטייד, בתור התחלה, ב-30 עד 40 מטוסי חמקן. מהלך זה יציב את פקיסטן בתור הלקוח הסיני הבין לאומי הראשון של ה-J-35, ויעניק לצי הקרב האווירי של אסלאמאבאד שדרוג איכותי ניכר.
המאזן האווירי בהודו עובר תמורה בשנים האחרונות בעקבות שינוי אסטרטגי מצד סין ופקיסטן. המדינה זונחת בהדרגה את התלות הוותיקה באמל"חים מערביים, דוגמת מטוסי ה-F-16 מארצות הברית, מערכות צרפתיות וחמקנים לטובת סין, והיא מתהדקת על היכולות הטכנולוגיות והתעשייה הביטחונית הסינית.
התרעות פיקוד העורף