טייוואן שואפת כעת להפוך למעצמת רחפנים עולמית. הממשלה מצהירה על יעד שאפתני של ייצור 100 אלף רחפנים בחודש עד שנת 2030, כאשר כמחציתם מיועדים לייצוא. במקביל, הצבא המקומי מתכנן לרכוש למעלה מ-210 אלף כלים בלתי מאוישים. לפי ה"ניו יורק טיימס", המטרה היא לאמץ את גישת "דוד מול גוליית" של קייב: שימוש בכלים זולים וזריזים כדי לאזן את יחסי הכוחות מול צבא ענק.
עם זאת, הדרך לשליטה מוחלטת בשדה הקרב העתידי עוד ארוכה. מומחים מציינים כי מעבר לרכש טכנולוגי, טייוואן חייבת לשנות מהיסוד את הארגון והתורות הצבאיות שלה. במקביל, גם צבא סין אינו קופא על השמריו; בייג'ינג בונה ציים משלה של כלים בלתי מאוישים ומשקיעה הון עתק בטכנולוגיות לאיתור ושיבוש.
בזירה הבינלאומית, האסטרטגיה החדשה כבר רושמת הישגים. ברבעון הראשון של 2026, ייצאה טייוואן רחפנים בשווי 115 מיליון דולר, יותר מסך הייצוא בשנת 2025 כולה. בכך היא ממצבת את עצמה כספקית קריטית עבור מדינות דמוקרטיות במערב, המבקשות להפחית את תלותן ברכיבים מתוצרת סין מחשש לריגול או שיבוש שרשראות אספקה.