הוסבר שהדאגה בוושינגטון נבעה מכך שהתקיפות האוקראיניות כוונו גם למכליות הנושאות נפט גולמי, שמוזרם מקזחסטן אל מסוף CPC בנמל הרוסי. בממשל האמריקאי חששו שהמהלך יוסיף חוסר יציבות לשוקי הנפט, ובמקביל יפגע באינטרסים של חברות אמריקאיות. לדברי גורמים אוקראינים, קייב הסכימה שלא לפגוע בתשתיות CPC או בכלי שיט שאינם רוסיים, כל עוד אלה אינם נתונים לסנקציות אוקראיניות ואינם מובילים נפט רוסי או מטען רוסי אחר.
"אנחנו מקשיבים בקפידה רבה לשותפים האמריקאים שלנו", אמר בכיר אוקראיני ל"פייננשל טיימס" והוסיף כי קייב הקימה "מנגנונים" מתאימים בעקבות הבקשה האמריקאית. לדבריו, סוגיית CPC הייתה נושא שהועלה באופן קבוע בשיח עם הממשלות בארה"ב ובקזחסטן.
ב"פייננשל טיימס" מציינים שלשתי ענקיות האנרגיה האמריקאיות שברון ואקסון מוביל יש החזקות ב-CPC, המשמש נתיב הייצוא המרכזי של נפט מקזחסטן, וכן בשדות הנפט במערב המדינה המזינים אותו. שברון מחזיקה ב-50% משדה טנגיז, שדה הנפט הגדול בקזחסטן, ואילו אקסון מחזיקה ב-25%.
גורם אמריקאי אישר כי הממשל הזהיר את אוקראינה מפני תקיפת כלי שיט שאינם רוסיים בים השחור ומפני פגיעה בתשתיות CPC. "הממשל רואה ב-CPC נתיב חיוני להעברת אנרגיה שמקורה בקזחסטן אל השווקים באירופה, וכחלופה לאספקת אנרגיה רוסית", אמר הגורם.
עוד צוין ב"פייננשל טיימס" כי אדם המכיר את עמדתה של אוקראינה אמר כי קייב הסכימה לדרישת ממשל טראמפ בין היתר משום שהיא מבקשת מארה"ב רישיון לייצור טילי יירוט מסוג פטריוט. אוקראינה גם מקווה לרכוש כמה מאות מיירטים כאלה לפני החורף, תקופה שבה רוסיה צפויה להגביר את התקיפות האוויריות נגד תשתיות קריטיות. צוין שבמהלך השיחה ב-31 ביולי אמר זלנסקי לוואנס כי מערכות פטריוט והגנה אווירית הן "העדיפות העליונה" של קייב, כך לפי לשכת נשיא אוקראינה.
במקביל להפסקת התקיפות באזור CPC, אוקראינה דווקא הגבירה את פעילותה נגד תשתיות האנרגיה הרוסיות במקומות אחרים. החודש היא פגעה בשלושה בתי זיקוק בעומק רוסיה. התקיפות השביתו חלק משמעותי מכושר הזיקוק הרוסי, אילצו את מוסקבה להשעות ייצוא דלק והפעילו לחץ על מחירי הסולר והבנזין בעולם.
התרעות פיקוד העורף