מאז ההפיכה הצבאית בשנת 2013, הזרימה סעודיה כ-25 מיליארד דולר כדי לייצב את הכלכלה המצרית הקורסת. עם זאת, ההשקעה הכלכלית לא הניבה את התמורה הביטחונית המצופה. "מצרים תמיד הייתה תלויה בנו ובארצות הברית. היא לא מחזירה דבר, רק לוקחת ולוקחת ללא תמורה", תקף היועץ הבכיר לשעבר. התסכול הסעודי הגיע לשיאו נוכח התפקיד "המינימלי והבלתי אמין" שמילאה קהיר במלחמתה הממושכת של סעודיה מול המורדים החות'ים בתימן, וכן בשל חוסר הגיבוי במהלך המלחמה האחרונה בין ארצות הברית, ישראל ואיראן. בעוד שמצרים שלחה מטוסי קרב לאבו דאבי בתגובה לתקיפות האיראניות, סעודיה נותרה ללא סיוע מצרי דומה.
נקודת חיכוך מרכזית נוספת שמציין "מידל איסט איי" היא כפיפותה ההולכת וגוברת של קהיר לאיחוד האמירויות. ריאד עוקבת בדאגה אחר היישור המצרי עם מדיניות אבו דאבי, אשר נתפסת כפוגעת באינטרסים הסעודיים והמצריים כאחד, החל ממעורבות האמירויות בסומלילנד, דרך הקשרים האסטרטגיים עם ישראל, ועד לתמיכה בכוחות ה-RSF בסודאן ובאתיופיה סביב סכר התחייה.
מעבר למחלוקות המדיניות, הסעודים מותחים ביקורת נוקבת על כשירותו של הצבא המצרי. בניגוד לטורקיה, המחזיקה בתעשייה ביטחונית מתקדמת, ולפקיסטן, בעלת צבא ענק ויכולות ייצור נשק מוכחות, הצבא המצרי נתפס כמי ששקוע בניהול כלכלה אזרחית. "תפקידו של הצבא צריך להיות השקעה ביכולות ייצור צבאיות, במקום לעסוק בהשקעות וניהול של מפעלי מזון", ציין אחד המקורות הסעודיים בדיווח, תוך שהוא מטיל ספק במוכנות הקרבית של הכוחות המצריים.
מנגד, עיתון "אל-אחבאר", המזוהה כאמור עם חיזבאללה, מספק תמונה שונה המציגה את מצרים כמי שבחרה בעצמה להימנע מהצטרפות לברית. על פי דיווח זה, המסתמך על מקורות מצריים מעורבים, קהיר אינה מתכוונת להיכנס בקרוב להסכם ההגנה המשותפת. מצרים אכן לקחה חלק פעיל ב"מנגנון התיאום המרובע" ואף אירחה ביוני האחרון מפגש של הפלטפורמה הזו, תוך מודעות מלאה למהלכים שהובילו להסכם מכה. עם זאת, המקורות מדגישים כי היכרות זו אינה מחייבת אותה להסכים למעבר מהיר לנוסחה צבאית בעלת מחויבויות הדדיות.
על פי "אל-אחבאר", מטרת השתתפותה של מצרים במנגנון המרובע הייתה התייעצות בנוגע למשברים אזוריים, חילופי מידע ותיאום עמדות דיפלומטיות. הפיכת המנגנון ל"הסכם הגנה משותף" מציבה בפני קהיר דילמות קשות ומסוכנות: מה נדרש ממדינה חברה אם בעלת בריתה מותקפת? האם עליה להגיש תמיכה צבאית פעילה, להתייצב פוליטית בצורה נחרצת, או לשאת בהשלכות של סכסוך מזוין שאינו מתרחש בגבולותיה? עבור מצרים, החשש מאובדן העצמאות האסטרטגית והיגררות למלחמות זרות גבר על הפיתוי שבהצטרפות לברית החדשה.
התרעות פיקוד העורף