הנתונים המובאים בכתבה מצביעים על מציאות כלכלית קשה עבור שוכרי הדירות. שכר הדירה הממוצע לדירה פנויה במנהטן זינק לשיא חסר תקדים של 6,655 דולר בחודש - קפיצה של 10% בהשוואה לאשתקד. דירת סטודיו ממוצעת מושכרת כיום ביותר מ-4,000 דולר, ואילו דירת שלושה חדרי שינה תדרוש מהשוכרים לשלם סכום דמיוני של יותר מ-12 אלף דולר מדי חודש.
ב"ניו יורק פוסט" מסבירים כי אחת הסיבות המרכזיות לעליית המחירים היא הרגולציה על שכר הדירה, אשר מנתקת כמיליון דירות, המהוות יותר מרבע ממלאי הדיור בעיר, מתמחור השוק החופשי. הדיירים בנכסים המפוקחים ממעטים לעזוב, מה שמצמצם את היצע הדירות הפנויות ודוחף כלפי מעלה את המחירים של מיליון הדירות הנותרות. יתרה מכך, נטען במאמר כי הקפאת שכר הדירה מיטיבה בפועל עם בעלי הכנסות גבוהות, הרבה יותר מאשר עם המשתכרים שכר נמוך.
הבעיה אינה מסתיימת כאן. בעקבות חוקי רפורמה משנת 2019, כאשר דייר ותיק בדירה בפיקוח עוזב סוף סוף, בעלי הנכסים מוצאים כי שיפוץ הדירה והתאמתה לתקן אינם משתלמים כלכלית, וכך גם דירות שהתפנו נותרות מחוץ לשוק. במקביל, הניסיונות לקדם בנייה חדשה נתקלים בחומה פרוגרסיבית של חוקים נוקשים המעכבים את השוק, ביניהם הגבלות פינוי וניסיונות להטיל את כל עמלות התיווך על בעלי הדירות.
השורה התחתונה של מאמר המערכת ברורה: מדיניותו של ממדאני משרתת את אלו שכבר מבוססים בעיר, אך חוסמת לחלוטין את הדרך בפני מצטרפים חדשים. התוצאה היא שניו יורק הופכת לעיר לעשירים בלבד, בתהליך מתמשך שהורס את מעמד הביניים.
התרעות פיקוד העורף