בעוד שבקאבול נראה כי הטליבאן שולט ביד רמה, באזורים אחרים במדינה מתגלים סדקים של ממש. הארגון ניצב כעת בפני שורת משברים מבית ומחוץ המאיימים על יציבותו. מלחמה של ממש מאיימת לפרוץ עם השכנה פקיסטן, וגל חדש של התקפות מצד קבוצות חמושות המבקשות להפיל את השלטון שוטף את המדינה. תוסיפו לכך אבטלה המונית, בידוד בינלאומי וחוסר שביעות רצון גובר בקרב האזרחים, ונראה כי הטליבאן מתמודד כיום עם האיומים הרציניים ביותר מאז קיץ 2021.
תדמית הביטחון והיציבות שהטליבאן טיפח נסדקת. רק לאחרונה, קבוצת התנגדות קיבלה אחריות על חיסול ראש עיר מטעם הטליבאן במחוז בצפון המדינה. מחוז בדחשאן, הגובל בסין, פקיסטן וטג'יקיסטן, מסתמן כמוקד חם של היתקלויות וחיסולי בכירים. התושבים המקומיים, שמאסו באגרוף הברזל של השלטון ובהיעדר הזדמנויות כלכליות, תומכים יותר ויותר בקבוצות המורדים.
במקביל, המתיחות במזרח גוברת. פקיסטן, שבעבר נחשבה לפטרונית של הטליבאן, ביצעה עשרות תקיפות אוויריות בשטח אפגניסטן, שהובילו למותם של מאות אזרחים, והיא מאיימת להחריף את צעדיה. הטליבאן מצידו מאשים את איסלאמאבאד בתמיכה במורדים.
במישור האזרחי, המצב עגום לא פחות. רעב קיצוני מתפשט במהירות בעקבות קיצוצי סיוע בינלאומיים. האיסור שהטיל הטליבאן על חינוך לנשים ונערות מונע מ-2.4 מיליון נערות לפקוד את ספסל הלימודים, וחונק את הפיתוח הכלכלי. על אף שנשמעו פה ושם קולות מחאה, כמו הפגנה נדירה ביוני האחרון שבה קראו המפגינים "עבודה, חינוך, חירות", הדיכוי מצד השלטון נותר אכזרי.
התרעות פיקוד העורף