רכישות הנפט האיראני של סין עקפו בשנה החולפת את רף ה-30 מיליארד דולר, מה ששאב כמעט את כל ייצוא הנפט של הרפובליקה האסלאמית ומימן בפועל את משטר האייתוללות. בניגוד לחברות הממשלתיות הסיניות שחוששות מגישה למערכת הפיננסית העולמית, בתי הזיקוק העצמאיים כמעט ואינם זקוקים לדולרים, ולכן יש להם הרבה פחות מה להפסיד אם יוכנסו לרשימות השחורות.
כיצד השיטה עובדת? ה"וול סטריט ג'ורנל" מתאר בפירוט את פעילותו של "צי צללים". ספינות כמו המכלית Seeker 8 מטעינות נפט באיראן, וכאשר הן מתקרבות למתקני הזיקוק העצומים של הנגלי באי צ'אנג-שינג, הן פשוט מכבות את מערכות האיכון שלהן. לאחר פריקת המטען בחסות החשכה התקשורתית, המערכות מופעלות מחדש כדי לטשטש עקבות.
קבוצת הנגלי מכחישה בתוקף את ההאשמות. בהודעותיה הרשמיות היא טוענת כי מעולם לא סחרה עם איראן וכי הנפט שלה מגיע ממקורות לגיטימיים במזרח התיכון, דוגמת סעודיה. גם משרד המסחר הסיני גיבה את החברות המקומיות, כשהורה להן פומבית במאי האחרון שלא לציית לסנקציות החד-צדדיות של וושינגטון.
בינתיים, העסקים של הנגלי ממשיכים לפרוח. מייסד החברה, צ'ן ג'יאנהואה, שהחל את דרכו כסוחר משי עני שנשר מבית הספר, מחזיק כיום בהון אישי המוערך בכ-20 מיליארד דולר. נראה שגם הסנקציות האמריקאיות לא עוצרות את האימפריה, שזרוע בניית הספינות שלה, שלא ספגה סנקציות, סגרה רק לאחרונה עסקאות ענק בשווי של למעלה מ-2 מיליארד דולר מול לקוחות אירופאים.
התרעות פיקוד העורף