אך עם הנהירה הזו מגיעים גם האתגרים. המודל האמריקאי, כפי שמדגיש קוראם, נוטה להעדיף שורת רווח על פני בריאות הציבור, תוך אימוץ שיטות שיווק אגרסיביות המזכירות את תעשיות הטבק והאלכוהול. באירופה כבר נראים סימני האזהרה: בבריטניה, "קיורליף" ספגה ביקורת נוקבת לאחר שסיפקה קנאביס רפואי למטופל עם היסטוריה של בעיות נפשיות ששם קץ לחייו. בגרמניה, מדיניות מרשמים רופפת הובילה לזינוק של 400 אחוזים בייבוא במחצית הראשונה של 2025, מה שאילץ את הממשלה להגביל מכירות ברשת.
למדינות אירופה עדיין יש זמן לשנות כיוון ולעצב שוק חלופי לקנאביס חוקי. חלופות כמו מועדוני קנאביס חברתיים, בדומה לאלו הפועלים בברצלונה, או חלוקת רישיונות ליצרנים מקומיים קטנים בלבד, יכולות למנוע השתלטות עוינת של תאגידי ענק. לגליזציה לא חייבת להוביל למסחור המוני. הסכנה כעת, בעידן ההמלצות באינסטגרם ומשלוחי האונליין, אינה טמונה ב"דמוניזציה" של הצמח, אלא דווקא בשיווק יתר של יתרונותיו תוך העלמת עין מסכנותיו.