מאז תבוסתה במלחמת העולם השנייה, מגבלות משפטיות ופוליטיות הקשו מאוד על יפן להתמודד עם סוכנים זרים שפעלו בשטחה, או להפעיל סוכנים אנושיים מעבר לים. ראש ממשלת יפן, סנאה טקאיצ'י, הגדירה את הקמת הלשכה החדשה, יחד עם ייסודה של מועצת מודיעין לאומית, כצעדים ראשונים בשורת רפורמות הכרחיות כדי לנווט בעולם שהופך למסוכן יותר מיום ליום.
ההיסטוריה מלמדת שיפן הייתה בעבר מעצמת מודיעין אימתנית. במהלך מלחמת רוסיה-יפן בתחילת המאה ה-20, כוחות יפניים פענחו צפנים, הפעילו סוכנים ברחבי המזרח הרחוק ומימנו פעילויות תסיסה נגד הצאר באירופה. ואולם, לאחר תבוסת יפן, אדריכלות הריגול האימפריאלית נחרבה ברובה. ניסיונות להקים שירות מודיעין ריכוזי חדש נתקלו בהתנגדות עזה מצד ציבור שזכר היטב את המשטרה החשאית מימי האימפריה. מנהיגים יפנים רבים שמחו לסמוך על ארצות הברית בנושאי מודיעין, כפי שעשו בביטחון הלאומי בכלל.
עד לאחרונה, פעילות המודיעין של יפן הייתה מפוזרת בין מחלקות שונות במשרדי החוץ, ההגנה והמשפטים, כמו גם בסוכנות המשטרה. "לשכת המחקר והמודיעין של הקבינט", שבאופן רשמי הייתה גוף המודיעין העליון במדינה, חסרה את הסמכות לנהל את הסוכנויות המפוצלות. כפי שגורם יפני בכיר התלונן בעבר, בהשוואה ל-CIA האמריקאי, המודיעין היפני "שקול ברמתו לגן ילדים".
על פי ה"אקונומיסט", הרפורמות הנוכחיות נועדו לעזור לקהילת המודיעין היפנית "להתבגר" במהירות. הלשכה החדשה תקבל סמכות לאסוף מידע מכלל המשרדים השונים ולייצר ניתוחים משולבים. בינתיים, מועצת המודיעין בראשה עומדת ראש הממשלה, מאפשרת לדרג המדיני להתוות אסטרטגיה ולשלב את הממצאים בתהליך קבלת ההחלטות. הצעדים הבאים בתכנון יכללו העברת חוק נגד ריגול והקמת סוכנות ביון חוץ חדשה לפעילות מעבר לים.
הזרז למהלך הדרמטי הוא האיומים הגוברים מצד סין, רוסיה וצפון קוריאה, לצד חרדה הולכת וגוברת בטוקיו באשר למידת האמינות של ארצות הברית כמשענת. עם זאת, כדי שהרפורמות יצליחו, על יפן להתגבר על "מלחמות טריטוריה" בין סוכנויות הביון, ועל חוסר הניסיון של הפוליטיקאים שאינם רגילים לעבוד מול חומר מודיעיני. במסמך המלצות של מפלגת השלטון, נקראו חברי הפרלמנט להיות מעורבים יותר, במקום להתנהג כמו לקוחות פסיביים ש"מזמינים 'אומקסה' (משאירים את הבחירה לשף) במסעדת סושי".
התרעות פיקוד העורף