שמה של אקנה נוסף לרשימת הסנקציות של משרד האוצר האמריקני, והמהלך כולל הקפאת נכסים שהיא עשויה להחזיק בארצות הברית והגבלות מעשיות על גישתה למערכת הפיננסית האמריקנית. משרד האוצר פרסם במקביל רישיון המאפשר להשלים עסקאות קיימות הקשורות אליה עד 17 בספטמבר.
לטענת הממשל, ה־ICC חורג מסמכותו ומאיים על ריבונות ארצות הברית ועל אנשיה. שלושה שופטים בבית הדין כבר הגישו תביעה נגד ממשל טראמפ בבית משפט פדרלי בארצות הברית, בטענה כי הסנקציות אינן חוקיות ונועדו להפעיל לחץ אישי על שופטים בשל החלטותיהם המקצועיות.
העימות הנוכחי מול וושינגטון אינו הראשון שבו היא ניצבת מול לחץ של מעצמה. בדצמבר 2024 הזהירה אקנה כי איומים, צעדי כפייה וסנקציות כלכליות נגד בית הדין עלולים לפגוע בעצם יכולתו לפעול. מאז, הסנקציות האמריקניות נגד בכירי המוסד כבר גרמו לקשיים ממשיים בשימוש בשירותים בנקאיים, בכרטיסי אשראי ובפלטפורמות מקוונות.
ממשל ביידן ביטל אותן ב־2021, אך טראמפ חידש והרחיב את הקו התקיף לאחר חזרתו לבית הלבן. כיום חברות בו 125 מדינות, אך אין לו כוח משטרה משלו והוא תלוי במדינות החברות לצורך ביצוע צווי המעצר.
מבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג נמסר כי "צעדים המכוונים לשופטים, תובעים וצוות הפועלים למען מילוי המנדט של ה-ICC על ידי מדינות פוגעים בשלטון החוק". בית הדין הוסיף כי הוא "נותר בלתי מורתע ועומד בתוקף מאחורי אנשיו".
התרעות פיקוד העורף