תביעת הענק נגד יעד מפתיע: זוהרן ממדאני מבעיר שוב את ניו יורק

החוק שעומד במוקד הסערה, אשר נתמך על ידי "פדרציית המורים המאוחדת" רבת ההשפעה, אמור להעניק מענקים בגובה 10,000 דולר לסייעי ההוראה בניו יורק. מדובר בצוותים שלרוב עובדים באופן פרטני מול ילדים עם מוגבלויות, ונמנים עם העובדים בעלי השכר הנמוך ביותר במערכת החינוך הציבורית בעיר, עם שכר התחלתי של כ-32 אלף דולר בשנה בלבד לכל אחד מ-26 אלף הסייעים.

האירוניה בסיפור בולטת במיוחד. ממדאני, סוציאליסט דמוקרטי המזוהה באופן הדוק עם ארגוני עובדים, תמך בבונוסים במהלך מסע הבחירות שלו, אך חזר בו לאחר שנבחר לתפקיד. ממדאני, שהבטיח להפוך את העיר למשתלמת יותר, מוצא עצמו נלחם באיגוד המורים ופועל לחסימת מענקים לעובדים מעוטי יכולת. מנגד, יו"ר המועצה מנין, שמציגה את עצמה בדרך כלל כסמן מתון יותר כלכלית, דוחפת לחקיקה שעלותה מוערכת ב-325 מיליון דולר.

המתנגדים, בהם יועצי עירייה ותיקים, מזהירים כי מדובר במעקף מסוכן שעשוי להוביל לאנרכיה. כדי להמחיש את הסכנה, הם מצביעים על חברת מועצה שכבר השתמשה בחוק כהצדקה בדרישתה להעלות את שכרם של צוותי רפואת חירום במכבי האש, שחלקם משתכרים סכום זעום של 18 דולר לשעה. רוברט וו. לין, שייעץ לעירייה בעבר ובהווה, הדגיש ל"ניו יורק טיימס" כי ישנן כ-150 יחידות מיקוח בעיר: "אם אין גישה קפדנית, הצדדים ירוצו למועצת העיר ויפתחו בשביתות. יש פוטנציאל לחזור לכאוס של שנות ה-60".

למרות העמימות המשפטית, נשיא איגוד המורים, מייקל מולגרו, כבר הכריז על ניצחון והבטיח כי הפעימה הראשונה של הבונוס תשולם בינואר. "הטענה של העירייה שהיא תובעת כדי להגן על העובדים היא בדיחה", תקף מולגרו. "אלו העובדות עם השכר הנמוך ביותר באיגוד שלי, רובן נשים שחורות והיספניות, ואתה מנסה למנוע מהן לקבל את הצ'ק הזה. שיהיה בהצלחה עם זה".