וונג אמרה כי העיתוי שבו נמסרה ההחלטה, בסמוך ליום ההומניטרי העולמי, היה "מעליב במיוחד". לדבריה, אוסטרליה ציפתה במשך יותר משנתיים להליך שיביא למיצוי הדין במקרה, ולא רק לצעדים משמעתיים. במקביל, השגריר האוסטרלי בישראל הונחה להעביר מסר דומה לדרגים הישראליים.
השגריר ניומן, שיצא מהפגישה עם נציגי משרד החוץ האוסטרלי, הגן על תוצאות ההליך הישראלי. לדבריו, "ישראל פרסמה ממצאים לאחר חקירה יסודית, לאחר חקירה שנמשכה שנתיים בנוגע לנסיבות מותה של זומי פרנקום". הוא הוסיף כי "לא כל מקרה שבו אדם נהרג או יש נפגע משמעותו שקיימת אחריות פלילית", וטען כי אין לתקוף ממצאי חקירה רק משום שהם "אינם מתאימים לאג'נדה הפוליטית של מישהו".
ניומן הסביר כי על פי הממצאים הישראליים, אנשי World Central Kitchen צירפו לכוח האבטחה שלהם אנשים חמושים, וכי השיירה סטתה מהנתיב שתואם מראש מבלי שהדבר הועבר לצה"ל. לדבריו, התפתח אצל הכוחות חשד שהשיירה השתלטה על ידי אנשי חמאס. "בדיעבד זו הייתה טעות", אמר, אך הוסיף כי נקבע שלא הייתה "כוונה פלילית", ולכן לא נמצאה אחריות פלילית.
פרנקום, בת 43, נהרגה ב-1 באפריל 2024 בעת שהשתתפה במבצע חלוקת סיוע של World Central Kitchen. השיירה יצאה ממחסן בדיר אל בלח לאחר פריקת יותר מ-100 טונות של מזון שהגיעו בדרך הים. שלושה כלי רכב של הארגון הותקפו בזה אחר זה, בהפרשים של כשתי דקות, אף שהפעילות ההומניטרית תואמה מראש עם ישראל. יחד עם פרנקום נהרגו שישה עובדים נוספים, בהם שלושה אזרחים בריטים, אזרח פולני, עובד פלסטיני ואזרח בעל אזרחות אמריקנית וקנדית.
צה"ל קבע כבר בחקירה הראשונית כי התקיפה נבעה מזיהוי שגוי ומכשל חמור ביישום הנהלים. שני קצינים הודחו וננקטו צעדים משמעתיים נגד בכירים נוספים. בדיקה עצמאית שהזמינה ממשלת אוסטרליה, בראשות מפקד צבא אוסטרליה לשעבר מארק בינסקין, הגיעה אף היא למסקנה כי השיירה לא הותקפה במכוון, אך מצאה "כשלים חמורים" ביישום הנהלים ובמודעות המבצעית של הכוחות.
ההחלטה הישראלית הנוכחית הציתה מחדש את המחלוקת סביב הפרשה. ארגון World Central Kitchen דחה את מסקנות ישראל וקרא לחקירה עצמאית, בעוד ממשלת אוסטרליה הבהירה כי מבחינתה הפרשה אינה מסתיימת בהחלטה שלא להגיש כתבי אישום.
התרעות פיקוד העורף