כדרכו בקודש, קרלסון אורג סביב האירועים הנקודתיים תיאוריית קונספירציה רחבה יותר, המהדהדת מוטיבים קלאסיים של שליטה יהודית בממשל ובתקשורת.
"פוגרומים בחסות אמריקנית"
מסאלט האב תיאר כיצד בנו, שהגיע לאזור כדי לבקר משפחה ולחפש כלה, נרצח באכזריות בזמן שניסה להגיע לחלקת אדמה חקלאית בשטח של כ-4 דונמים בבעלות משפחתו, המוגדרת לדבריו כשטח A.
קרלסון לא הסתפק בהבאת סיפורו האישי והכואב של האב, אלא מיהר למנף אותו למתקפה פוליטית חריפה. הוא הגדיר את פעולות המתנחלים באזור כ"פוגרומים" שמבוצעים באמצעות כלי נשק שסופקו על ידי ארצות הברית, והשווה את שתיקת הממשל הנוכחי לטיוח ההיסטורי, לטענתו, של תקרית פגיעת כוחות צה"ל בספינת הביון האמריקנית "יו.אס.אס ליברטי" בשנת 1967, אירוע המשמש באופן תדיר כחומר בערה עבור חוגים אנטישמיים.
קשר השתיקה: "אפילו התקשורת הנוצרית מצונזרת"
הארייט הציג את הדברים ככניעה של גורמים נוצריים-אמריקניים טהורים ללחץ פוליטי חיצוני וציני, המונע מהם להעביר ביקורת על מדינת ישראל גם כאשר זו פוגעת באחיהם לאמונה בארץ הקודש.