ההחלטה של וושינגטון מעמידה את יפן, אחת התומכות הגדולות של בית הדין, בעמדה מביכה במיוחד. מאחורי הקלעים, גורמים בטוקיו פעלו בקדחתנות בשנה החולפת בניסיון לשכנע את עמיתיהם בארה"ב להימנע מהכנסת השופטת לרשימה השחורה.
על פי ה"ניו יורק טיימס", הפקידים היפנים הזהירו כי פגיעה בשופטת תפגע ביושרה של המערכת המשפטית הבינלאומית, תזיק ליחסים בין המדינות ותוביל למבוכה לאומית. אקאנה זוכה להערכה רבה במולדתה, ומינויה לראש המוסד הפלילי העליון בעולם נחשב למקור גאווה ביפן, התורמת כשישית מתקציבו השנתי של בית הדין העומד על 230 מיליון דולר.
אקאנה בת ה-70 החלה את דרכה ב-1982 כאחת משתי הנשים היחידות מתוך 50 תובעים ממשלתיים שמונו ביפן באותה שנה. למרות שנאלצה להתמודד עם אפליה מגדרית במערכת, היא התקדמה במהירות עד שהצטרפה ל-ICC ב-2018. מעורבותה בתיקים רגישים כבר הפכה אותה ליעד לפעולות תגמול בעבר: בחודש דצמבר האחרון, בתגובה לצו המעצר נגד פוטין, הרשיעה אותה רוסיה שלא בפניה בגין "רדיפה לא חוקית".
טקאיצ'י כינתה השבוע את המצב "מצער מאוד" - ביטוי נדיר של מורת רוח כלפי בעלת בריתה הביטחונית המרכזית. הסנקציות, הכוללות הקפאת נכסים ואיסור כניסה לארה"ב, מעוררות ביפן דאגה עמוקה לא רק לעתיד המשפט הבינלאומי, אלא גם ליציבות הברית עם ארה"ב לנוכח מדיניותו של טראמפ.