מקורות מקרב החמולות והמשפחות באזור מסרו ל"אל-ערביה" כי המגעים החלו כבר לפני זמן מה, וכי כל חמולה ומשפחה גדולה התבקשה להציע שלושה שמות שייצגו אותה במסגרת החדשה לקראת השקתה. לדבריהם, ההתארגנות לא צפויה להישאר מוגבלת לבעלבכ-אל-הרמל. במקביל החלו מגעים גם עם חמולות ערביות בבקאע המערבי ובאזור עכאר שבצפון לבנון, במטרה לצרף למהלך מספר גדול ככל האפשר של משפחות וחמולות ותיקות ובעלות השפעה.
עוד אמרו כי על רקע ההסלמה הביטחונית והפוליטית בלבנון ובאזור, יש צורך ביוזמה שתביע תמיכה במדינה ובהחלטותיה הרשמיות, ובמיוחד בעיקרון שלפיו הנשק צריך להיות מרוכז בידי צבא לבנון. ההתארגנות צפויה גם לקרוא לכיבוד ריבונותה של לבנון ולהימנעות מהתערבות בענייניה הפנימיים.
בכל הנוגע לסוריה, הדגישו המקורות את הצורך לתמוך במסלול דיפלומטי ביחסים בין ביירות לדמשק, תוך כיבוד ריבונותן של שתי המדינות ומניעת מצב שבו גורם כלשהו מאיים על ביטחונה ויציבותה של המדינה השכנה. לדברי המקורות, מטרתם היא גם "להוציא את העדה השיעית ממעגל העוינות" מול חלקים בחברה הלבנונית ומול מדינות ערב, ובפרט סוריה. לטענתם, חיזבאללה הוא שהוביל את העדה למצב זה, בעוד שרוב העדות האחרות בלבנון מתייצבות כיום לצד המדינה ומוסדותיה.
המקורות דחו גם טענות שהחלו להישמע מצד גורמים המזוהים עם חיזבאללה, שלפיהן ההתארגנות החדשה הוקמה בהכוונה אמריקנית במטרה להדק את הלחץ על הארגון. לדבריהם, היוזמה נולדה מתוך דאגה לעתידה של העדה השיעית, שאותה, לטענתם, "חיזבאללה לקח למקום שאינו דומה לה מבחינה היסטורית".
במשך שנים העניק חיזבאללה גיבוי פוליטי ומעטפת ציבורית לחמולות בבעלבכ-אל-הרמל, והציג את עצמו כגורם שמספק להן הגנה חברתית בתקופות שבהן נוכחות המדינה ומוסדותיה באזור הייתה מוגבלת. אלא שעל פי הדיווח, המתיחות שהחריפה בלבנון בעקבות החלטות חיזבאללה להכניס את המדינה לעימותים צבאיים ללא החלטה רשמית של מוסדות המדינה הגבירה את הביקורת על הארגון, וכעת היא מתחילה לקבל גם ביטוי מאורגן ופוליטי.