"אני חושב שבמלחמה כמו זו, בחירות הן סיכון עצום. בחירות עכשיו הן צונאמי עבור המדינה שיפצל את אוקראינה", אמר זלנסקי בשיחה עם עיתונאים. הוא הוסיף כי "אם אנחנו רוצים להרוס את המדינה, אז אפשר להתקדם לכיוון של בחירות בזמן מלחמה". לדבריו, ללא ערבויות ביטחוניות אמיתיות מצד בעלות בריתה של קייב, לא ניתן להבטיח הליך בחירות בטוח ודמוקרטי.
הוויכוח התעורר לאחר שפדורוב, שפוטר מתפקיד שר ההגנה בחודש שעבר בעקבות מחלוקות עם ההנהגה הצבאית והנשיאותית, טען כי "הדמוקרטיה אינה יכולה להיות בת ערובה של רוסיה". הוא קרא לגבש מנגנון חוקי ובטוח שיאפשר לקיים מחדש הליך דמוקרטי גם אם המלחמה תימשך זמן רב. פיטוריו עוררו מחאות חריגות באוקראינה, אולם לפי דיווחים, קריאתו לבחירות זכתה לתמיכה מוגבלת גם בקרב תומכיו.
אוקראינה נמצאת תחת משטר צבאי מאז הפלישה הרוסית בפברואר 2022, והחוק במדינה אינו מאפשר לקיים בחירות בתקופה זו. מעבר למגבלה החוקית, קייב מתמודדת עם שורה של בעיות מעשיות: מיליוני אזרחים שנעקרו מבתיהם או נמצאים מחוץ למדינה, שטחים הנמצאים תחת כיבוש רוסי ומאות אלפי חיילים המשרתים בחזית.
זלנסקי, שכהונתו המקורית הייתה אמורה להסתיים ב-2024, טוען לאורך המלחמה כי בחירות יוכלו להתקיים רק כאשר ניתן יהיה להבטיח הצבעה חופשית ובטוחה לכל אזרחי המדינה. לפי סקר של המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב שצוטט ברויטרס, 57 אחוזים מהאוקראינים מעדיפים שהבחירות יתקיימו רק לאחר סיום המלחמה. שיעור התמיכה בזלנסקי עצמו נותר סביב 60 אחוזים.
העימות עם פדורוב מסמן גם התעוררות מחודשת של הפוליטיקה הפנימית באוקראינה, לאחר יותר מארבע שנים שבהן המלחמה צמצמה במידה רבה את המאבקים הפוליטיים הפומביים. מבחינת זלנסקי, שמירת האחדות הלאומית נותרה תנאי מרכזי להמשך המלחמה: לדבריו, האסטרטגיה שלו היא לסיים את הלחימה תוך שמירה על עצמאותה וריבונותה של אוקראינה.
התרעות פיקוד העורף