התרחיש באוקראינה שעלול לשרת את ולדימיר פוטין - ולהפיל את וולודימיר זלנסקי

על פי ניתוח מעמיק שפורסם ב"דיילי טלגרף" הבריטי, מיכאילו פדורוב, שר ההגנה לשעבר של אוקראינה, אמנם נמנע מלהזכיר את הבוס לשעבר שלו בשמו במהלך קריאתו הדרמטית השבוע לערוך בחירות לנשיאות, אך לאיש לא היה ספק למי הוא מתכוון.

המשבר הפוליטי והשר המפוטר

המהלך של פדורוב עורר תדהמה רחבה ברחבי אוקראינה, מדינה שעדיין נמצאת תחת משטר צבאי כבד וסופגת הפגזות רוסיות יומיומיות. עם זאת, קריאתו הציפה אל פני השטח דילמה שהופכת לחריפה ולמורכבת יותר עם כל שנת מלחמה נוספת: באיזה שלב בדיוק הופך ציווי ההגנה הלאומית לאיום על הדמוקרטיה?

פדורוב אינו עוד דמות אופוזיציה שולית. במשך שבע שנים הוא שירת בנאמנות את הממשלה, תחילה כשר הטרנספורמציה הדיגיטלית ולאחר מכן כשר ההגנה, וזכה להערכה רבה על הובלת אסטרטגיית הכטב"מים של המדינה. עם זאת, הוא פוטר בחודש שעבר על ידי זלנסקי בעקבות סכסוך מתוקשר עם רמטכ"ל צבא אוקראינה, אולכסנדר סירסקי, סביב סוגיות של טקטיקה והקצאת משאבים. פיטוריו גרמו לאלפי אזרחים לצאת לרחובות קייב בדרישה להחזירו, מה שהדגיש את מעמדו כמוביל מחנה המודרניזציה.

קלפיות תחת אש: משימת התאבדות

למרות הפופולריות של פדורוב, קיום בחירות בזמן מלחמה נוגד את החוקה האוקראינית, ורבים סבורים כי הוא נוגד גם את ההיגיון הבריא. פוליטיקאים ומומחי ביטחון מזהירים כי איום הכטב"מים והטילים הרוסיים יהפוך את ההגעה לקלפיות למשימת התאבדות. בנוסף, קיים חשש כבד שמוסקבה תנצל את מערכת הבחירות כדי לזרוע פילוג ולשבש את התוצאות, מה שעלול לפגוע אנושות באחדות הלאומית.

אולקסי הונצ'רנקו, חבר פרלמנט מאודסה המוכר כמבקר חריף של הממשלה, צוטט ב"טלגרף" כשהוא מציג את הקשיים הלוגיסטיים: "כיצד תגן על אנשים בקלפיות? איך יצביעו מאות אלפי החיילים בחזית? איך יצביעו מיליוני הפליטים?". אפילו יריביו הפוליטיים הבולטים של זלנסקי, בהם הנשיא לשעבר פטרו פורושנקו והרמטכ"ל לשעבר ולרי זלוז'ני, שומרים בשלב זה על שתיקה ונמנעים מעימות פוליטי ישיר. זלנסקי מצידו נמצא גם תחת לחץ חיצוני; בשנה שעברה, גורמים בבית הלבן תחת נשיאותו של דונלד טראמפ רמזו שקייב מנצלת את המלחמה כדי להימנע מבחירות, טענה שזלנסקי דחה בתוקף.

שערוריות שחיתות ושחיקה באמון

למרות הקונצנזוס נגד קלפיות כעת, פדורוב מבטא תחושת מיאוס הולכת וגוברת. סקר עדכני של מכון קייב לסוציולוגיה בינלאומית מצא כי 67 אחוזים מהאוקראינים דורשים נשיא חדש מיד לאחר תום המלחמה, זינוק חד מ-23 אחוזים בלבד ב-2023. אמון הציבור בזלנסקי עומד כיום על 56 אחוזים, שיעור נמוך יותר מהתמיכה לה זוכה פדורוב, שעומדת על 63 אחוזים.

מעמדו של הנשיא נשחק קשות בעקבות תחושה של ריכוז סמכויות יתר ושורת שערוריות שחיתות מהדהדות. זעם ציבורי התעורר בעקבות חשיפת תוכנית למתן שוחד בהיקף של כ-100 מיליון דולר במונופול האנרגיה הגרעינית של המדינה. הפרשה הובילה להדחתם של שרי האנרגיה והמשפטים, ולהתפטרותו של ראש הסגל הוותיק אנדריי ירמק. השערורייה ניצתה מחדש ממש לאחרונה, כאשר זלנסקי נאלץ לפטר את סגנית ראש הסגל, אירינה מודרה, על רקע פשיטות משטרתיות על ביתה. עבור צעירים רבים, המהלכים הללו מהווים בגידה בערכי מהפכת מיידאן של 2014 שקראה לשקיפות שלטונית.

נכון להיום, הבחירות באוקראינה נראות כתרחיש תיאורטי לחלוטין. החוק, המצב הביטחוני והציבור שוללים אותן בטווח המיידי. עם זאת, אם הפסקת אש אינה נראית באופק, הלחץ עשוי לגבור. ציון דרך קריטי צפוי בעוד כשלוש שנים, אז ישלים זלנסקי עשור מלא בשלטון, פרק זמן המקביל לשתי קדנציות נשיאותיות בימי שלום. הציבור עשוי להתחיל לתהות: האם נשיאותו של זלנסקי חייבת להימשך עשרות שנים רק בגלל שהמלחמה נמשכת?

אנליסטים פוליטיים מאמינים כי סרטו של פדורוב לא נועד באמת להביא לקלפיות מחר בבוקר, אלא מהווה למעשה "מכתב הגשת מועמדות" רשמי לתפקיד ראש האופוזיציה. זוהי דרך להפעיל לחץ חסר תקדים על הנשיא לשתף פעולה, להקשיב לביקורת מבחוץ, ולהפנים שאם המלחמה תימשך עוד זמן רב – המערכת השלטונית כולה תהיה חייבת להשתנות.